מדוע ילדים משקרים? מכיוון שהם בני אדם. ובני אדם נמנעים מלומר את האמת כשהיא מכאיבה או מסובכת. העניין נעשה מדאיג כשהילד מגלה שקרנות פתולוגית, שמפריעה לו להתקבל בחברה נורמטיבית.

שירי כבודי-אביב

מדוע ילדים משקרים? מכיוון שהם בני אדם. ובני אדם נמנעים מלומר את האמת כשהיא מכאיבה או מסובכת. העניין נעשה מדאיג כשהילד מגלה שקרנות פתולוגית, שמפריעה לו להתקבל בחברה נורמטיבית.

אז מתי ילד בעל דמיון מפותח הופך לשקרן?

פעוטות בני 2-3 נוטים לראות את המציאות מתוך עולמם הפנימי הסובייקטיבי. בשלב הזה, הילד אינו מפריד בין עצמו ובין הסביבה שלו, וכך כשהוא מספר בבית על החבר שלקח אותו לטיול בג'ונג'ל היום בבוקר, אין לו מושג שעבור האדם שעומד מולו מדובר בבדיה. הוא תופס את המציאות כפי שהוא מצייר אותה. בשלב הזה מדובר בחלק טבעי מההתפתחות האני, ועל ההורים לנהוג בעדינות ולא לרמוס או לתקוף את הילד מכיוון שאין מניפולציה בשקר שלו.

החל מגיל 5 ילדים מבינים את ההבדל בין שקר ואמת, והם עשויים להיות דווקא אלה שמסגירים את ההורים, כך למשל הילד עלול להיות זה שיתקן את אימא שמספרת שאבא נסע לנסיעת עסקים ויהיה זה שיספר במסיבה בגן ש"אבא גר עכשיו בבית מלון".

לפי מחקרים, ילדים נבונים יותר הם אלה שנוטים לשקרנות, שמשמשת בדרך כלל כדי להימנע ממטלות לא אהובות, כגון שיעורי בית,סידור החדר, או עונשים.

לעיתים ילדים משקרים מכיוון שהפנימו את הקודים הנהוגים בתוך המשפחה ובמקרים אלה לרוב שקר שלהם מבטא חוסר אמון במערכת ההורית. למשל, ילד שנשאל האם זלל את שאריות הקינוח שהגיע מאחת המסעדות הסמוכות, ויודע שבבית השמנה היא תכונה שלילית, יעדיף לשקר מאשר להודות באמת ולהסתכן בנזיפה או בעלבונות. במקרה הזה, השקר הוא נקיטת פעולה מתגוננת מצד הילד, והיא נובעת מחולשה ולא מזדון.

ילדים שמתביישים בכישלונותיהם יכולים לשקר לחבריהם או להוריהם מכיוון שהם חוששים מנידוי חברתי, השפלה או כאב, ויעדיפו לדחות אותם בשקר. כאן מדובר בילדים שעבורם הכרה ואישור הם מרכיבים חיוניים בגיבוש האישיות והורה חייב להכיר בכך ולהביא את הילד להבנה שכנות עדיפה, מכיוון שהיא הדרך לקבלת סיוע בתחום בו הוא מתקשה.

כאשר הילד משקר, עלינו להבין, לפני הכל, שהוא רוצה להגיד לנו משהו, אך אינו מסוגל לבטאו באופן ישיר, ולכן הוא בוחר דרכים עקיפות. מלבד זאת, עלינו לקחת בחשבון כי ייתכן שהוא רואה אחרים סביבו משקרים ומרוויחים מכך.

הורים שילדיהם מרבים לשקר להם, צריכים לבדוק את התקשורת ביניהם ובין ילדיהם. יתכן שהם מעבירים מסר של חוסר סובלנות לחולשות, ומשום כך מעודדים באופן עקיף את ילדיהם לשקר להם, ובלבד שלא יאכזבו אותם. 

הורים צריכים להביע כעס כאשר הם נתקלים בשקר, ולהבהיר שמדובר במעשה חמור והתנהגות שלילית. לדוגמה: "אני כועס ששברת את האגרטל, אבל יותר מזה אני כועס ששיקרת כשלא אמרת את האמת לגביו" כך הילד מבין שאי אמירת אמת היא התנהגות פסולה, יותר מאשר טעות כזו או אחרת.  

הורים שרוצים לתפעל מערכת יחסים קרובה ופתוחה עם ילדיהם, חייבים ליצור אווירה של קבלה שמאפשרת לילד להביע את טווח רגשותיו כולם, בלי לפחד מהוקעה. ילד צריך לדעת ששקר הוא מעשה פסול אולם גם לדעת שהוריו מאמינים בו. יודעים שיש לו יכולת לתקן ולשפר את מעשיו ואף עוזרים לו בכך, בתנאי שהוא משתף אותם.