ילדים זו שמחה, ילדים זו ברכה....
אולם כידוע, כשיש ילדים בבית, העבודה בו מתרבה, ואנחנו מוצאים את עצמנו רצים אחריהם ואחרי הבלגן והלכלוך שהם משאירים....אז איך גורמים להם להיות שותפים לעבודות הבית? איך גורמים להם לעזור לנו? איך רותמים אותם לניקיון?

מאת: מורן יהלום, פסיכולוגית מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית ויועצת למותגי הניקיון אג'קס ופלמוליב
צילום באדיבות 2p סטודיו

 

ילדים זו שמחה, ילדים זו ברכה....
אולם כידוע, כשיש ילדים בבית, העבודה בו מתרבה, ואנחנו מוצאים את עצמנו רצים אחריהם ואחרי הבלגן והלכלוך שהם משאירים....אז איך גורמים להם להיות שותפים לעבודות הבית? איך גורמים להם להיות עוזרים שלנו? איך רותמים אותם לניקיון?

 

הגדרת דרישות

הדבר החשוב ביותר הוא הגדרת הדרישות מהם, כלומר מהן המטלות שהן תחת אחריות הביצוע שלהם. אפשר וכדאי להתחיל את החינוך לניקיון מגיל צעיר, אולם יש להתאים את סוג ומספר המטלות לגיל הילד ולאישיותו.

 

ילד בן חמש לא יכול לשטוף כלים לבד, אבל יכול להוריד את כלי האוכל שלו בתום הארוחה משולחן האוכל לשיש. לעומתו, נער בן 15 יכול לשטוף כלים לבד, אך לא הינו רוצים שינקה לבדו חלונות מבחוץ בבניין רב קומות. 

הורים מציינים כי תמונה אופיינית של בני נוער – היותם שרועים על הספה מול הטלוויזיה, והורה שחוזר הביתה מהעבודה עייף, נכנס בדלת ומתחיל לכעוס מדוע הבית נראה כמו סדום ועמורה, מדוע לא ניקיתם וסידרתם, הרי אתם מרבית מהיום בבית...

אפשרות אחרת יכולה להיות הגדרה מפורשת מה מצופה מהנער, למשל לשטוף כלים, או להכניס כביסה למכונה ולהפעילה, או להוריד את הכביסה מהחבל ולקפל אותה וכדומה.

 

תורנות בין הילדים

את הדרישות המפורשות מילדנו האהובים אפשר לבנות כתורנות ביניהם. מעין סבב שבו כל יום אחד מהם אחראי להכנסת כל הכלים למדיח והפעלתו. כאשר יש ילדים מגילאים שונים בבית, יש להכניס לתורנות את הילדים שמתאימים לביצוע המטלה, ולאלו שצעירים מדי ניתן למצוא מטלות חלופיות לדוגמא שטיפת כלי הפלסטיק אך לא אלו שעשויים מזכוכית וחרסינה.

 

תחרות מעודדת

בגילאים צעירים הכנסת אלמנט תחרותי יכול להיות גורם מוטיבציוני רב עוצמה. נתקשה לגייס ילדים בני 9-10 לנקות חלונות בבית, אך אם נגדיר זאת כתחרות בניהם כשהמנצח הוא זה שניקה מספר רב יותר של חלונות, סביר להניח שנזכה לשיתוף פעולה רב יותר, בפרט אם המנצח רואה שכר בעמלו.

חיזוקים חיוביים

אחד מהכלים ההתנהגותיים המשמעותיים ביותר הינם חיזוקים חיוביים. כאשר אנחנו מעוניינים בשינוי התנהגותי אצל ילדינו ניתן וכדאי להשתמש בחיזוקים משמעותיים עבורם כדי לגייסם לבצע פעולות שבמצב רגיל הם לא ששים לבצען. ילד צעיר שמסרב לצחצח שיניים ניתן לשכנעו בעזרת מדבקות צבעוניות, מדבקות שכאלה לא יעבדו על ילד בן 12, אבל צבירת נקודות לצורך קניית ג'ינס יכולה לעשות את העבודה. במקרה של נער או נערה בוגרים יותר, יתכן והם יהיו מעוניינים לקבל כסף עבור ניקיון הבית כולו, שטיפת האוטו וכדומה. נער בחופשה יכול להחליף את העוזרת כאשר היא לא יכולה להגיע, לקבל את הכסף כמוה וכך גם הוא וגם ההורה מרוצים.

 

לעשות בכיף

מומלץ ביותר לא לוותר על הכיף! בפרט עם ילדים צעירים ניקיון יכול להיות גם משחק מהנה עם מים להפגת החום הכבד. הקטנטנים ישמחו לנקות את רהיטי הגן בחוץ בעזרת דלי, סבון, סקוץ' וסמרטוט, ומי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו... ניתן להוסיף להם מטלות ניקיון שהם ישמחו לבצע כמו, להוציא את שולחן הציור שלהם על כיסאותיו החוצה ולתת להם לנקות במים ובסבון, דליים, פחים ועוד ועד כיד הדמיון הטובה. למי שאין גינה, יכול לארגן מסיבת ניקיון גם באמבטיה, השמחה היא אותה שמחה.

 

טובים השניים מן האחד

משימות ניקיון יכולות להיות גם משהו שעושים ביחד, הורה וילד. לא רק הליכה לקניון יכולה להיות בילוי. אב ובן המנקים ביחד את המכונית עם מים וסבון יכולים לבלות זמן איכות נפלא יחד. באותה מידה שטיפת הרצפה יכולה להפוך למטלה מהנה עבור ילד, כאשר ההורה משתף אותו ומלמד אותו, ותוך כדי גם משתעשע איתו.