.אני את רוב העצות אימצתי לעצמי, מאמא שלי, חמותי, הגיסות שלי. אבל אז גם טיפת חלב הגיעה לתמונה. כשיש לך בת, את מגיעה לשם כשמתקשרים אלייך.

 

האמת יש לי רק ילד אחד, אז אני לא בדיוק יודעת מתי מגיעים לשם. אבל כשיש לך בן, בדרך כלל, את מגיעה לשם רגע לפני הברית, בכדי לשקול אותו, בכדי לראות שהמשקל שלו מתאים לברית.

אז מה שאנחנו עשינו, באנו לשם, הורים ממש טריים, עדיין לא יודעים מה כדאי לעשות, איך לנהוג איתו. באנו כשהוא יישן בסלקל, שמנו אותו על שולחן, כשאנחנו ממש לידו, כבר אז קיבלנו נזיפה מאחות טיפת חלב, על איך שאנחנו מעזים לעשות דבר כזה.

אמרנו לה, אנחנו ממש לידו, לא השארנו אותו לבד, אז היא אמרה לנו, שלא משאירים אותו לרגע על מקום גבוה, גם אם הוא קשור בסל קל.

 

כמובן שהיא שקלה אותו, אגב, כשהגענו לשם, זה לא היה בדיוק הסניף הקבוע שלנו, כי כשאנחנו רצינו ללכת לסניף שלנו, גילינו שהוא סגור.

לא היה אף מענה, ועל הדלת נכתב שיש לגשת לסניף אחר.

 

ככה התחיל הרומן שלנו עם טיפת חלב, הבעיה עם טיפת חלב, זה שרוב הטבלאות שלהם ישנות מאוד, ולא ממש מתאימות לתקופה שלנו.

 

 

במקרה שלנו אומנם לילד שלנו יש עיכוב התפתחותי, אבל דברים שאני יודעת בוודאות שהוא עושה בבית, לא מתחשק לו לעשות מול אחות טיפת חלב.

מכירות את זה שהילד שלכן התחיל משהו חדש, ובבית הוא לא מפסיק לעשות את זה, אבל ברגע שתבקשו ממנו לעשות את אותו הדבר מול אורחים או מול אחות טיפת חלב, הוא יפסיק לעשות.

 

אז אותו הדבר עם דברים שהיא מבקשת ממנו לעשות.אגב לעיתים לדעתי מוקדם מדי.

את באה עם תינוק בן שבעה חודשים, שכל מה שמעניין אותו זה לעשות בלגן עם מה שיש בשולחן, אבל היא מבקשת שהוא ישים קוביה על קוביה, או שהוא יצייר.

אני יושבת מול האחות, דיי בהלם, ואני לא מבינה מה היא רוצה ממנו.

הבעיה הכי גדולה כאן, זה שאם תינוק אחד מקדים בהתפתחות, משהו כאן לא בסדר, צריך להזמין תור לרופאה, אם הוא גבוה מדי, צריך לבדוק אותו, שאת זה אגב, אני לא מבינה, במיוחד, כשמדובר במשפחה של גבוהים.

 

אותו הדבר קרה לי כשהייתי בהריון על הבן שלי, אני בגובה ממצוע 1.73, וגם בעלי 1.75, אבל המשפחה שלי, כולה גבוהים.

סבא שלי מצד אמא שלי הגובה שלו זה 1.92. כשהייתי באה לבדיקות אולטרה סאונד, כל הזמן נלחצו, הילד ארוך מדי, צריך לבדוק.

רק מהסיבה הזאת נאלצתי לעבור את שתי העמסות הסוכר, רק בכדי לוודא שאין לי סכרת, למרות שחזרתי על זה מספר פעמים, המשפחה שלי גבוהה. 

 

 הנושא הזה, מתחיל עוד בבדיקות ההריון. כן, הלחץ הזה מעצבן במיוחד כשמדובר בבעיות משקל, אצלנו במשפחה כולנו בתור ילדים, רזים מאוד.

אני הייתי מקל במשך שנים, בבית הספר אמא שלי הייתה מקבלת מכתבים שאני בתת משקל.

 

 

לא הורעבתי, פשוט לא אהבתי לאכול, למרות שאמא שלי ניסתה ללא הרף להאכיל אותי.

מנגד, האחיינית שלי בתור תינוקת, הייתה שמנמונת, אז שתינו קיבלנו נזיפות מאחיות טיפת חלב.

אני קיבלתי נזיפות על כך שהילד שלי לא אוכל מספיק, וגיסתי קיבלה נזיפות על כך שהילדה אוכלת יותר מדי.

לי הציעו דיאטת השמנה, שדרך אגב, העצה שלהם הייתה להכניס טחינה כמעט לכל דבר.

הכנת פירות, דחפי טחינה בפנים, ריסקת מרק, שימי טחינה.

אגב, הם הסיבה שהתחלתי לקנות תוספות לדייסת מטרנה. כמובן שזה לא בדיוק עזר, כי הוא היה גבוה יותר מהמשקל שלו.

 

בקיצור, לא משנה מה עשיתי, זה לא בדיוק עזר לי כי זה לא מצא חן בעיני האחות, כי הוא עדיין היה רזה מדי. אותו הדבר היה לגיסתי רק מהצד ההפוך, האחות בטיפת חלב דרשה מגיסתי לעשות לתינוקת סוג של דיאטה, כלומר להפסיק להאביס אותה. שזה אגב הדבר האחרון שגיסתי עשתה, היא נתנה לילדה שלה לאכול בדיוק כמו שהיא דרשה, לא קצת יותר מדי.

אבל לאחות בטיפת חלב זה לא הזיז, היא הייתה בטוחה שגיסתי לא מפסיקה לתת לה תוספות, שתבינו מדובר בתינוקת שרק יונקת. זה עצוב שככה יצא לנו יותר לחשוד בעצות של האחיות מאשר ליישם אותן.

 

אז אני מציעה לכן ככה, לנסות להקשיב לטיפת חלב, כי יש מצבים שהעצות שלהם עוזרות, כי עובדה שהם עזרו לי להכניס את הבן שלי לגן החינוך המיוחד, מעשה שקידם אותו מאוד. הם התעקשו איתי על הנושא, בנושא הזה הם עזרו לי המון. הוא התפתח, הוא מדבר היום, הולך.

מה שאני כן מבקשת מטיפת חלב, ובכלל ממערכת הבריאות, זה התייעלות, לרענן את הנהלים, את החוקים, להבין שילד לא יודע חשבון, שלפעמים התפתחות של ילד לא הולכת בדיוק לפי הספר, שאומנם יש כלל, אבל גם יש יוצאים מהכלל, ולא תמיד צרך ישר להכנס ללחץ. אני מקווה שעזרתי קצת לנקות את כל הבעיות, השאלות, והתהיות שמסביב.