מאת: מיכל דליות, יועצת משפחתית, מנכ"ל מרכז מיכל דליות ללימודים והכשרות

• המעיטו בשעות מסך. צפו בטלויזיה רק כאשר הילדים נרדמו עמוק. מילים כמו חמאס, הרוגים, טילים, הרס, הלוויה, אזעקה – הן מילים מפחידות. אל תתנו יד לכך שמילים אלו יישמעו ברקע. גם אם נדמה לכם שהילדים משחקים בחדר השני והם לא מקשיבים, דעו שהם כן. הם שומעים וזה מעלה את סף החרדה שלהם. אם אינכם יכולים שלא להקשיב לרדיו, הפעילו אותו בנייד שלכם והקשיבו עם אוזנייה.
• אווררו את כל המשחקים שיש בבית. הוציאו הכל מהארונות, גם משחקים מלפני שנתיים או שלוש, דברו עליהם, תצחקו על משחקי הילדות וגם תבקשו מהילדים לשחק איתכם. כן, כן, במשחקים הכי טיפשיים של לפני כמה שנים. זה ייצר בבית אווירה נינוחה, אפילו אווירה של צחוק והנאה, וזה ימלא את זמנכם.
• קיימו בבית "חוג אומנות". אפשר לקנות חרוזים וחוטים, חוברות יצירה וגם גבס ותבניות, אבל אפשר גם לייצר חומרים בבית: עיתונים חתוכים שמעורבבים במים וקמח יוצרים עיסה שאפשר לבנות ממנה פסלים. נכון, זה ילכלך אבל השפיות של הילדים, וגם שלכם, חשובה יותר. אחר כך תרתמו אותם לניקיון כיפי. 
• קיימו "חוג סופרים". הקדישו חצי שעה ביום לכתיבת סיפורים. זה יכול להיות על כל דבר דימיוני שהילדים יעלו וזה יכול להיות מצוין אם הם יספרו סיפורים על המצב, על ילדים שרצים למקלט, על מקום דמיוני בו אנשים מתמודדים עם פחדים. זה מצוין אם הילדים יספרו על זה, כי זו דרך מאד טובה להתמודד עם פחדים ועם המציאות הלא פשוטה.
• לאפות. הכנסו עם הילדים למטבח ותכינו ביחד (ותנו להם להכין, ממש לא חשוב אם זה יוצא עקום...) פיצה, פשטידות, עוגיות בצורות שונות וכולי.
• לעשות פקניק בסלון: לפרוס שמיכה, להכין כריכים וסלטים, ואז לשבת בסלון ולעשות פיקניק.
• לפתוח בסלון את האוהל הקטן של הים, או להכין אוהל מסדין שנמתח בין כסאות ומוחזק על ידי אטבים, ולשחק ב"הלכנו לים" או "נסענו לכנרת". לשבת שם, לספר סיפורים, לדבר ולשחק בכאילו. אפשר אפילו להרשות לילדים לישון שם, באוהל שבסלון. זה כיף לא נורמלי להם.
• לבנות תיאטרון בובות: לקחת מהסופרמרקט ארגז גדול ולהכין ממנו תיאטרון ומסך, לקחת קרטון של ביצים ולעשות ממנו לול, להביא את כל החיות הקטנות שיש בבית ואת כל הבובות ולקיים הצגה. כל הצגה שירצו, גם אם הבובה טורפת את התינוק. סיפורי בלהות מאווררים את הרגשות של הילדים ומקלים עליהם.