להיות אמא עכשיו זה אחר מפעם, יש יותר מודעות לבעיות אפשריות, יותר הגדרות מה נכון ומה לא נכון וחוגים שצריך לקחת אליהם את הילד.  מצד אחד זה טוב, כי אפשר לאבחן בגיל מוקדם הפרעות ולטפל בהן, מצד שני, זה גורם ללחץ מוגזם ופחד נוראי לטעות ולעשות נזק.

מאת: ד"ר דני דרבי ויעל לב, מרכז קוגנטיקה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

"יש לי חמש חברות שהן אמהות, כולן נורא לחוצות וחרדתיות, שתיים מתוכן אפילו מטופלות אצל פסיכיאטר, ובחיים לא היו להן בעיות לפני כן" סיפרה מירב (שם בדוי), אם לתינוק בן שנה. "להיות אמא עכשיו זה אחר מפעם, יש יותר מודעות לבעיות אפשריות, יותר הגדרות מה נכון ומה לא נכון וחוגים שצריך לקחת אליהם את הילד.  מצד אחד זה טוב, כי אפשר לאבחן בגיל מוקדם הפרעות ולטפל בהן, מצד שני, זה גורם ללחץ מוגזם ופחד נוראי לטעות ולעשות נזק".

מאז ומעולם תקופת הינקות טמנה בחובה סכנות רבות לרך הנולד, ואם נלך אחורה בהיסטוריה נראה שכיום, הודות לחיסונים, התקדמות ברפואה, תזונה והגיינה טובות יותר וכו', מצבם הבריאותי וההתפתחותי של תינוקות טוב יותר. שיעור תמותת התינוקות יורד בהתמדה, מחלות שונות שפגעו בתינוקות נעלמו מהעולם, לאחרות יש טיפול יעיל, השיפור בתנאי החיים מאפשר לתינוקות להתפתח בצורה טובה ובריאה יותר, וקיימת השקעה רבה בחינוך ודאגה לרווחת התינוק.

לכאורה נראה שיש פחות סיבות לדאוג לתינוק לאור השיפור בתנאי החיים, אולם, כפי שדבריה של מירב מדגימים, קיימים גורמים בתקופתנו העלולים לתרום לחרדות אחרי לידה. חרדות אלו מתמקדות בבריאות התינוק, דאגות סביב התפתחותו וספקות של האם סביב תפקודה. במחקרים בנושא נמצא כיהשכיחות של הפרעת חרדה כללית (gad) אחרי לידה עומדת על בין 4%-8% אחרי הלידה, כששיעור הנשים שסבלו מחרדות שלא עמדו בקריטריונים לקבלת אבחנה, אך פגעו בחייהן וגרמו למצוקה, עמד על עד 27%

החרדות לא מתחילות בהכרח מיד אחרי הלידה, אלא יכולות להופיע בשלב מאוחר יותר, כשהאישה מתחילה להסתגל לשגרת חייה החדשה ומקבלת פחות תמיכה מבהתחלה. טריגר נוסף לחרדות יכול להיות חזרה של האישה מחופשת לידה, בין אם בשל הצורך להפקיד את התינוק בידי אדם אחר, או בשל הקשיים שבשילוב בין אמהות לעבודה.

מרבה מידע – מרבה דאגה. ליווי התפתחותי, פורומים וטבלאות על התפתחות התינוק באינטרנט, ספרי הורות, יועצות הנקה והיד עוד נטויה. נראה שכיום יש מומחה לכל גרעפס של התינוק, שיכול להגדיר אם השיהוק עומד בנורמה, או חלילה, מרמז על עיכוב התפתחותי או על הפרעות הספקטרום. נדמה שכולם שכחו את הימים בהם תינוקות גדלו והתפתחו כי זה מה שתינוקות עושים, וכיום ברור שבלי ליווי התפתחותי, ג'ימבורי תת ימי וצעצועים אסטרו-דידקטיים הרך הנולד לא יצליח ללמוד איך להתהפך מצד לצד, וגם אם יצליח, יכול להיות שיעשה זאת אחרי בני גילו, ומי יודע מה יקרה בעתיד עם תינוק שלא התהפך בזמן. רק הורה חסר אחריות ולב יסכים לסכן כך את עתיד ילדו הרך.

ורגע, דיברנו על התפתחות? אבל עוד לפני זה, מה עם הבריאות? מגוון הסכנות שאורבות לתינוק הוא עצום – המוצץ נפל, כמובן שצריך להרתיח ולחטא אותו, אבל האם זה מספיק? וחיסונים – הוא יהיה בסכנה בלעדיהם, אבל אולי יש אמת בדברים של אלו המעידים על אוטיזם בעקבות החיסונים, ואיך אפשר לקחת את הסיכון, אבל איך אפשר לוותר? רגע, נראה לי שמרוב לחץ נהיה לתינוק חום, אז אקפוץ לפורום לקבל מיד תשובה מהרופא – הוא אומר שצריך לקחת אותו לבדיקה, ידעתי, זה חמור, מיד מטיסה אותו לקופה.

כמו בכל דבר אחר בחיים, חשוב לשמור על איזון. אין ספק ששיפור תנאי החיים והעלייה במודעות לבעיות שונות ולתפקיד ההורים בהתפתחות הילד הובילו לשינויים חיוביים רבים בבריאות הילדים, איתור וטיפול מוקדם בהפרעות שונות ומענה טוב יותר לצרכיהם. אולם, האינפורמציה הרבה והנגישות המיידית שלה עומדות בעוכריהן של חלק מהאימהות. קיימות סכנות רבות בעולם, ואם היינו חושבים על כולן כל הזמן, סביר להניח שהיינו חוששים מאוד לצאת מהבית. בעוד שבתחומים רבים רובנו מדחיקים הדחקה בריאה את הסכנות, בתחום ההורות הדבר קשה יותר, כיוון שלאן שהאם הטריה פונה, היא נתקלת בעצות, תזכורות לגבי בעיות אפשריות ועוד ועוד מידע.

כשהאם נוטה לחרדה ממילא, מידע זה מזין את החרדה, וגורם לה לחשוב שהיא צריכה להשגיח בשבע עיניים על הפעוט כדי לאתר כל בעיה, ושהיא לא אם מספיק טובה אם היא לא מקפידה ככל יכולתה על כל כללי הזהירות ונותנת לילד את כל הפעילויות שמוצעות. תגובות הסביבה – בין אם תגובות בפורומים, של חברות, משפחה, גורמים אחרים בסביבה, או של אנשי מקצוע בתחום מזינות מחשבות אלו. כך למשל, שיטוט אקראי בפייסבוק הניב הודעה של אם טרייה, שעדכנה את חבריה על כך שננזפה בחומרה על ידי יועצת של חברת מזון לתינוקות כיוון שלא יישרה את הכפית, ותהתה אם זה אומר שהיא אם רעה.

נוצר מעגל סגור המזין את החרדה ונראה כך:דאגה של האם לגבי בריאות התינוק, התפתחותו או תפקודה כאם –-> מידע מהסביבה המזין דאגה זו –--> התגברות הדאגה ---< חיפוש מידע נוסף ו/או עשיית פעולות שונות שנועדו להבטיח את שלום התינוק ----> חשש שאינה יודעת מספיק או שטעתה בפעולותיה וחוזר חלילה. באופן טבעי הנשים שפגיעות יותר למעגל זה הן נשים הנוטות לחרדות ממילא, אולם האינפורמציה והציפיות הרבות מאמהות הופכות גם נשים שאינן חרדתיות לרוב לפגיעות למעגל.

אם את מרגישה שאת לכודה בתוך חרדות המשתקות אותך או פוגעות באיכות חייך באופן משמעותי, חשוב שתדעי שאינך חייבת לסבול ויש טיפול בכך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד המסייע להבין איזה תפיסות, מחשבות והתנהגויות שלך או גורמים הנמצאים בסביבתך יוצרים או מחזקים את החרדה. לאחר הבנת הגורמים נבנית תוכנית פעולה שמטרתה לסייע לאמץ דרכי חשיבה והתנהגות אדפטיביות יותר שיסייעו לך להתמודד עם המצב החדש בצורה טובה ומתאימה יותר עבורך, כך שרמת החרדה תפחת. 

 

למידע נוסף ולפרטים אודות המרכז- לחצי כאן