את אמא טובה דייך!
בשעה טובה ילדת! את ובן.בת הזוג כבר לא שניים יותר. אז תגידי, האם קרה לך שבתוך כל השינוי הנפלא הזה בחייך, חשת לפעמים "לא מספיק"? האם חלפו במוחך מחשבות כמו: "אני אמא לא מספיק טובה כשאיבדתי סבלנות כשהוא לא הפסיק לבכות באמצע הלילה, וכל מה שרציתי לעשות היה רק לישון"?
מאת: מיטל הרשקו, מדריכת הורים בגישת אדלר, מרצה ומנחת סדנאות בתחום איזון משפחה עבודה. בעלים ומנכ"ל של "הורות מעבר לאופק".
הפכתם בן לילה לשלושה. והשינוי המדהים הזה הכניס לחייכם המון התרגשות, עניין ואולי אפילו תחושת מלאות ומועילות.
אך באותה נשימה הגיעו להן גם ציפיות מאד גבוהות שלך מעצמך, שנכנסו איתך הביתה כשהשתחחרת מבית החולים, בעקבות האחריות הגדולה שהוטלה על כתפיך לדאוג מעתה ואילך לכל מחסורו של היצור הקטן וחסר האונים, שחזר גם הוא יחד איתך הביתה.
ומאותו רגע הבנת שזהו, הסתיימה התקופה שדאגת בעיקר לעצמך (ולבן.ת זוגך), והחלה לה תקופה חדשה לדאוג להתפתחות התקינה של התינוק.ת שלך: להזנה, שינה טובה, מקלחת, החלפת טיטולים, טיולים באור השמש ועוד משימות שאת רוצה למלא עבורו.ה מדי יום ביומו.
ולמשימות ההוריות התווספו גם האתגרים האישיים שלך עם עצמך, שאין לך ברב הזמן את היכולת, או הפניות להתמודד איתם (לפחות לא בחודשים הראשונים לאחר הלידה):
שינויים הורמונליים שהגוף שלך חווה לאחר הלידה, התורמים בהחלט למצבי הרוח ההולכים ומשתנים שלך.
חוסר השינה מקימה בלילות מלווה בעייפות פיסית, תשישות נפשית, ולעיתים גם חוסר סבלנות לסובבים אותך.
הגוף שהשתנה במהלך ההריון, בין אם עקב סימני המתיחה, ובין אם עקב המשקל שעלית בתקופה בה נשאת את הבייבי שלך באהבה ברחם.
ולכל המסוכות האלה נוסיף את הרצון של בן.ת הזוג שלך שתמשיכי לשמור על אש הלהבה בדיוק כמו שהרגשתם כשהייתם רק שניים.
התחושה הזאת שאני "לא מספיק"..
אז תגידי, האם קרה לך שבתוך כל השינוי הנפלא הזה בחייך, חשת לפעמים "לא מספיק"?
האם חלפו במוחך מחשבות כמו:
"אני אמא לא מספיק טובה כשאיבדתי סבלנות כשהוא לא הפסיק לבכות באמצע הלילה, וכל מה שרציתי לעשות היה רק לישון".
או "אני בת זוג לא מספיק טובה, כשלא היה לי הערב חשק ועניין לפנות זמן לבן.ת הזוג שלי?"
או אולי "אני בת לא מספיק טובה, כשאמא שלי התקשרה והדבר האחרון שהיה לי כוח, זה לשוחח איתה?"
או "אני אמא לא מספיק טובה, כשכל מה שבא לי עכשיו זה חופשה על אי בודד לבד!!"
מחשבות מהסוג הזה נוכל למצוא בשפע בחיי היום היום של כולנו!
והמחשבות האלה יוצרות ציפיות גדולות, רגשי אשם כבדים, וביקורת עצמית שנראית כמו מפלצת שלא יודעת שובע.
חשוב שתדעי: את לעולם לא תהיי מושלמת!
אבל את בהחלט יכולה להיות אמא טובה דיה!
אם תמשיכי להיות לא מרוצה מעצמך, את תאלצי לשאת על הכתפיים שלך נטל כבד מאד של ציפיות גבוהות, כזה שיוביל אותך לתחושות של תסכול, עייפות נפשית, עצב, כעסים, ואפילו מרמור (את מוזמנת להשלים את החסר בהתאם לאיך שאת מרגישה ברגעים כאלה).
זכרי, את אמא שעושה כמיטב יכולתה על מנת לג'נגל בין משימות החיים, המטלות והאתגרים העומדים בפניך.
ברגע שתביני את זה, משהו בך יתרכך, ויהיה לך מקום לחמול על עצמך, ולקבל את עצמך כמו שאת!
וזכרי עוד, התינוק שלך לומד ממך בעיקר באמצעות המודלינג (הדוגמא האישית) ההורי שאת עושה לו.
הוא מחקה אותך מינקות, ושואף להיות כמוך כשיהיה גדול.
אז האם היית רוצה ילד שגדל בתפיסה לפיה עליו להיות מושלם בכל דבר שהוא עושה, ואם הוא לא מושלם, אז הוא לא מספיק?
או שאולי היית רוצה ילד שאינו מושלם, אך שלם עם עצמו, ועם מסע החיים שיש עוד לפניו.
אני מניחה שהתשובה כבר בידיך (:
אז שיהיה בהצלחה במסע ההורי הנפלא שיצאת אליו,
ואל תשכחי: את בהחלט אמא טובה דיה!