יש מה לעשות עם הילדים בפסח מבלי למשכן את הבית. בסוף הקריאה תוכלו למצוא שישה משחקים לכל המשפחה.

מאת: אדוה בר-יהודה: נשואה ואמא ל-2, מנחת הורים ואנשי חינוך, מטפלת בפסיכותרפיה, עו"ס, ופעילה ב "תנועת הערבות".

אם הכותרת הקפיצה אותך, הבשורה היא שיש מה לעשות עם הילדים בפסח מבלי למשכן את הבית. בסוף הקריאה תוכלו למצוא שישה משחקים לכל המשפחה.

 

"אימא'לה עוד מעט פסח" היא פתאום קפצה באי נוחות.

"כן, אני כבר הכנתי תוכנית אב לניקיון, ואפילו התחלתי כבר עם הארונות בבית של הבובות ו...", אמרתי בגאון.

"מי מדבר על ניקיון?!" הזדעקה חברתי "אני מדברת על זה שהילדים שלושה שבועות בבית. את קולטת שלושה שבועות?!"

לאחר שזו התחילה לשאוף לשקית נייר חומה עקב התקף היפר-ונטילציה קל, היא נרגעה והסבירה: "חנוכה חלף לפני חמש דקות וכמעט מישכנו את הבית כדי לספק קצת 'תרבות' לשלושת הילדים ועדיין היה קשה למלא את הזמן, לקראת פורים חסכנו כדי לקנות תחפושות שההנאה מהן החזיקה מעמד יום ורבע, מה נעשה עכשיו שלושה שבועות. במה נעסיק אותם? איך נדאג שהם לא יריבו? איך אפשר בכלל ליהנות מלהיות כל כך הרבה זמן ביחד?!"

ווי, יש מלא מה לעשות ואיך ליהנות, ובחינם!. שנתחיל?

 

למה אנחנו חוששים?

למה אנחנו כל כך חוששים מתקופת יציאת מצריים עם הילדים? הרי בפועל היא לא באמת נמשכת ארבעים שנה, אלא בסך-הכל שלושה שבועות. איך הגענו למצב שקשה לנו למצוא את הדרך להעסיק אותם, והדבר הראשון שעולה לנו לראש הוא איזה סבא- סבתא פנויים בכל יום. כי רובנו כבר לא רגילים להיות עם הילדים כל כך הרבה שעות, וכבר לא זוכרים מה זה לעשות ממש יחד איתם כל מיני דברים מרתקים. ולא, דורה וחטפני זה לא נחשב.

אנחנו חוששים מחופשת הפסח כי קצת שכחתנו שאפשר וכדאי ליהנות מהביחד המשפחתי, ולא תמיד השקענו בטיפוח הקשר עם הילדים, ואנחנו כבר לא ממש בטוחים ממה נוכל להפיק הנאה משותפת.

אבל אל דאגה, בהמשך שש הצעות למשחקים שבהחלט יוכלו לשנות את המצב.

 

מה כולם רוצים?

נקודת המוצא היא שכולנו זקוקים לקשר, לתחושה של ביחד, אנחנו צמאים למישהו שידאג לנו, שיתעניין בנו ויעניק לנו יחס טוב, והערכה. ואדם יכול לשרוד כמעט את הכל חוץ מתחושת בדידות.

ואיך זה קשור למשפחה? במידה לא מבוטלת "הפרדת הכוחות" נכנסה גם לבתים, למשל כמעט בכל "החדר של..." יש טלוויזיה אישית, ברוב דלתות החדרים יש מפתח שנעשה בו שימוש מדי יום, ומשחקי המחשב הם של שחקן אחד בדרך כלל או של שניים שרבים זה נגד זה על המלוכה.

במשפחות שלנו יש לנו הזכות, החובה והיכולת לתת דגש על ה"ביחד", על אחווה, דאגה, יחס ואכפתיות. או בשלוש מילים: לטפח את הקשר. נתחיל במשפחה שלנו, ונראה איך זה ידביק את כולם. אנחנו יכולים להעלות ולהעצים את משמעות הקשרים החברתיים במשפחה ובהמשך גם בחברה, ותוך כדי להרוויח ילדים שמרגישים יותר שייכות, ביטחון ודאגה לזולת. הם כבר יעבירו את זה הלאה.

 

ומה נרוויח מזה?

ילדים שמרגישים את הקשר ביניהם פחות רבים כי הם מעריכים את הקשר ביניהם וירצו לשמור עליו, ילדים שמורגלים באכפתיות אחד כלפי השני הם יותר קשובים ומסוגלים להתגמש ולקבל את דעותיהם של אחרים. והחשוב ביותר, ילדים שחיים את הערכים האלו הופכים להיות מבוגרים יותר בשלים לחיים בעולם, שהופך להיות יותר ויותר מקושר (מישהו אמר אפקט הפרפר?). עולם, שאם נרצה או לא, מחייב אותנו לפעול בשיתוף פעולה ובהתחשבות הדדית באחרים.

 

איך להפוך משחק לקבוצתי

יש באמת לא מעט משחקים שאפשר לשחק במשפחה, ובכל מקרה כדאי לשים לב לכמה עקרונות שיגבירו את ההנאה והתחושה הנעימה:

1.         כולם מרוויחים, ואין מנצח אחד והשאר מפסידים. גם לא קבוצה נגד קבוצה.

2.         כולם לוקחים חלק במשחק ורצוי גם בהכנות.

3.         הפתרון צריך להיות משותף ו/או כזה שיצריך מכולנו לשתף פעולה.

4.         מתחרים במשהו ולא במישהו –אפשר להתחרות  כנגד הזמן או כנגד ההישגים הקודמים של עצמנו כקבוצה – כך שנשתפר יחד מסיבוב לסיבוב.

 

נסו ותראו שזה ממש קל, אפשר לקחת כל משחק ועם שינוי קל בחוקים לפי העקרונות האלו, להפוך אותו להרבה יותר משפחתי ונעים.

 

בואו נשחק

אז אחרי ההקדמה החיונית, הנה כמה משחקים לדוגמה שאני ממש אוהבת ונוהגת לשחק עם בני משפחתי:

מנקים ביחד- כל יום מחליטים על אזור מסוים בבית. מחלקים את האזור למשימות (לנקות מגירות/ לנקות תריסים/ להחליף מצעים במיטות...) ורושמים כל משימה על פתק. כל אחד מגריל פתק וביחד יוצאים לפעולה. מי שמסיים עוזר לאחרים, כאשר המשימה מסתיימת רק כשכולם מסיימים. כדאי גם להחליט מראש על צ'ופר משפחתי לסיום המשימה.

משחק זיכרון משפחתי- מפזרים על הרצפה צמדים שונים של חפצים זהים ומכסים (למשל בצלחות או קערות חד פעמיות זהות). כל אחד בתורו מרים מכסה אחד, ואת המכסה השני נרים כולנו יחד. כפעולת הכנה אפשר להציע לכל אחד מבני המשפחה להביא זוג חפצים תואמים למשחק.

פאזל משפחתי- מתחלקים לזוגות ולאחד מבני הזוג קושרים את העיניים. המטרה, למצוא ביחד את חלקי הפאזל ולהרכיבו, כאשר המוביל הוא עם עיניים גלויות. חשוב שחלקי הפאזל יהיו גדולים מספיק. כפעולת הכנה ניתן לצייר ציור משותף על בריסטול, ולגזור אותו כמו פאזל.

חפש את המרכיבים- ברגלים קשורות האחד לשני, צריך למצוא את מרכיבי כדורי השוקולד (או מצה מטוגנת...) שמוחבאים בבית. לבסוף מכינים ביחד את הכדורים. כפעולת הכנה כל אחד יכול לבחור  מקום ולהחביא בו מרכיב אחד.

זחל בלונים- עומדים בטור ושמים בינינו בלונים כך שיש בלון בין כל 2 אנשים. המשימה היא ללכת במסלול מבלי שהבלונים יפלו. כפעולת הכנה אפשר להכין מסלול שכולל "מכשולים" מתאימים.

מראה אנושית- השלבים: 1) המשתתפים עומדים בזוגות זה מול זה ומחקים במדויק אחד את תנועתו של בן זוגו כמו במראה. 2) מחליפים זוגות. 3) עומדים במעגל ומחקים אחד את השני. דרושה התבוננות, הבנה והרגשת האחר.

מומלץ בסוף כל משחק לדבר על מה שהרגשנו במשחק, איך הרגשנו עם העובדה שההצלחה שלנו הייתה תלויה בכולם, והאם זה יותר או פחות נעים מאשר תחרות בה יש רק מנצח אחד.

המשחקים האלו זורעים את הזרעים ונותנים לילדים להתנסות בדאגה, הקשבה ואכפתיות כלפי האחר. מאפשרים להם לחוות את הביחד ולהרגיש שהם לא לבד בעולם. ואולי הכי חשוב מכינים אותם לחיים הבוגרים בחברה שמורגשת מיום ליום כיותר מושפעת האחד מהשני.

בואו נשתמש בחופשה הזו כדי לחזק את הקשר והדאגה במשפחה, לחזק את הביחד, וכמובן וגם ליהנות. חופשה נעימה!