בשנים האחרונות רווחת תופעת ההורים המגדלים את ילדיהם בלי חיתולים, מתוך התפיסה שלתינוק בן יומו יש מודעות ושליטה על צרכיהם. ההורים טוענים שניתן להתחיל בשיטה בכל שלב ועם כל ילד.

באדיבות "בשבילנו"-חנות מקוונת למוצרים טבעיים לאם ולתינוק.

בשנים האחרונות רווחת תופעת ההורים המגדלים את ילדיהם בלי חיתולים, מתוך התפיסה שלתינוק בן יומו יש מודעות ושליטה על צרכיהם. ההורים טוענים שניתן להתחיל בשיטה בכל שלב ועם כל ילד.

 

האמנם לתינוקות יש יכולת שליטה על הסוגרים?הורים המגדלים את ילדיהם ללא חיתולים משוכנעים שכן. עיקר השיטה היא היכולת להקשיב לתינוק, שמאפשר לנו לקחת אותו בזמן לעשות את צרכיו במקום המתאים. שיטה זו נהוגה בחלק גדול בעולם כגון באפריקה, בדרום מזרח אסיה, בדרום אמריקה, אצל האסקימואים, ווריאציות נוספות בברית המועצות לשעבר ועוד.

השיטה מבוססת על ההנחה שלתינוקות יש מודעות לצרכים שלהם ושליטה מסוימת ממש מלידה, ועם מטפלים קשובים הם מפתחים שליטה במהירות, תוך ימים ושבועות ספורים. בהתחלה הם "משחררים" לפי הזמנת המטפל, ומהר מאוד הם גם מסוגלים לחכות, בהתחלה דקה-שתיים, ויותר בהמשך, עד שלוקחים אותם לעשות במקום המתאים- סיר, אסלה מוקטנת, מעל כיור או אמבטיה או בחיק הטבע.

הסיבות לגידול בלי חיתולים הן כדי לעזור לתינוק לשמור ולפתח את המודעות והשליטה בצרכיו, שעמן הוא נולד במקום לנוון את המערכת שלו בשיטת החיתולים. סיבות נוספות הן מניעת חוויית הגמילה הקשה בגילאי 1.5 עד 3 שנים, פיתוח נדבך נוסף בתקשורת בין ההורה לבין הילד, סיבות אקולוגיות כמו הימנעות מחיתולים חד פעמיים המזיקים לסביבה והסברה שאופציה זו יותר נעימה לתינוק.

יש המתחילים מיד עם לידתו של התינוק כיוון שארבעת החודשים הראשונים הם "חלון הזדמנות" ללימוד קל יחסית. השיטה מתאימה לכל התינוקות, ולמטפלים שמוכנים להקדיש קשב, תשומת לב וקירבה פיזית לתינוק, ושלא יתרגשו מכל פספוס.

 

איך עושים את זה?
א. למידה: בהתחלה משאירים את התינוק בלי חיתול, ולומדים לזהות מתי הוא צריך להתרוקן: השלב הזה נמשך לפחות כמה ימים, ויכול להימשך כמה שבועות. העקרונות המנחים הם :

·         רוב התינוקות צריכים להתרוקן כשהם מתעוררים בבוקר, וקצת אחרי שהם מתעוררים מתנומות במשך היום. חלק מהתינוקות יעדיפו לינוק לפני שהם מתרוקנים.

·         תינוקות רכים לרוב צריכים פיפי כל 15-20 דקות כשהם ערים, אבל יש כאלה שפותחים רווחים גדולים יותר די מוקדם.

·         הרבה תינוקות עושים קקי בזמן ההנקה או מיד אחריה. פעולת היניקה עצמה עוזרת להתרוקנות. יניקה של תינוק שצריך קקי היא לרוב "מעצבנת": התינוק לא מחזיק טוב בפטמה, או עוזב ושוב תופס, וכדומה.

·         רוב התינוקות לא מתרוקנים תוך כדי תנועה, אלא מחכים שנעצור.

·         התינוקות גדלים ומשתנים כל הזמן, וכך גם דפוסי ההתרוקנות שלהם...

 

שפת גוף בהתרוקנות

סימנים שהתינוק עושה כשהוא צריך להתרוקן, וסימנים שההורים עושים כדי שידע שהוא במקום מתאים ויכול להתרוקן.

א. הסימנים שונים מתינוק לתינוק, ויכולים להשתנות כשהוא גדל. סימנים נפוצים:

·                 ישן זז בחוסר מנוחה

·                 יונק בצורה "מעצבנת" – מחזיק לא טוב, מוציא ושוב תופס, וכדומה

·                 משמיע קולות "קיטור" או אי-נוחות

·                 נהיה שקט פתאום

·                 מסתכל על ההורה פתאום

 

ב. התנהגות ההורה: כשמרגישים שהתינוק צריך להתרוקן, מחזיקים אותו בתנוחה נוחה: כמו שמחזיקים ילדות באוויר לפיפי. התינוק מוחזק בשתי הידיים בירכיים מעל למיכל או לאדמה, גבו נשען על גוף האם, האם מפסקת את רגלי התינוק ומשמיעה צליל מקובל שהוא הסימן לעשיית צרכים. כשהתינוק מתרוקן, אומרים "פיפי\קקי" או משמיעים קול של פיפי\קקי (ראו בהמשך) כדי שידע שהמלים או הקולות האלה מתייחסים לתחושות ההתרוקנות. (את זה אפשר לעשות גם אם לא מורידים חיתול).

 

ג. תקשורת: חשוב לזכור שמדובר בתקשורת דו-כיוונית: התינוק מאותת – וההורה נענה ועוזר לו; ההורה מסמן לתינוק, והתינוק משתדל לעשות. ההורים מקשיבים לתינוק ולומדים מתי הוא צריך. אז לוקחים אותו למקום המתאים, מחזיקים אותו בתנוחה המתאימה ומשמיעים את הצליל. התינוק, שנהנה לא לטבול בתוך צרכיו, שנהנה שקשובים לו, ששמח בשמחתנו על ההצלחה, מעוניין בזה. לכן, מהר מאוד (אצל תינוק בן כמה ימים או שבועות - אפילו תוך 24 שעות) הוא לומד לזהות את התנוחה והצליל, ומתאמץ "לשחרר". כך גם הוא מתרוקן במקום שרק מה שבורח יצא. אם עדיין אין לו צורך, פשוט לא יוצא כלום, אבל יש לשים לב שהוא לומד לשחרר לפי בקשה (במקום ללמוד להתאפק לפי בקשה, כמו בשיטה הנהוגה). כמו כן, מהר מאוד (פה יש הבדלים עצומים בין תינוקות) התינוק לומד לאותת שהוא צריך לעשות את צרכיו, ממש כמו שהוא מסמן שהוא רוצה לינוק. בהתחלה מזהים סימנים גופניים (בכי, תנועות מסוימות, מבט מסוים) שמעידים שהוא צריך – ובהדרגה התינוק לומד ליזום איתותים וסימנים בתור תקשורת עם ההורה. התקשורת דו כיוונית, והיא מבוססת על יחסי קירבה פיזית, קשב ואמון.

 

האם תינוק שגדל בלי חיתולים נגמל מהר?
תינוק שגדל ככה מלידה אכן יכול להיות יבש לגמרי כבר בגיל חצי שנה בתלות במישהו שייקח אותו (לפעמים יש פיספוסים בגיל הזחילה, בגלל הלחץ על הבטן). כיוון שזה מותנה גם במטפלים, אז יותר הגיוני שבתרבות שבה כולם גדלים כך, הגמילה תהיה מהירה יותר, כי הפיספוסים מעטים, זה חלק מהחיים, כל אחד בבית יודע לעזור עם הצרכים של התינוק וכו'. אולם המטרה איננה גמילה מוקדמת. זה רק אחד מתוצרי הלוואי. הורים שגידלו ככה בתרבות המערבית אומרים שבעיקרון, הילד נגמל סופית בין גיל שנה לשנתיים, אבל מי שעושה את זה בשביל שהתינוק ייגמל מוקדם, עלול להיכנס לאמביציה ולפגוע בתהליך.

 

החתלה חלקית:

מרבית ההורים לא נמצאים עם התינוקות לאורך כל שעות היום. במקרים אלו, אפשר לעשות את זה חלקית – רק עם מטפל מסוים, רק חלק משעות היממה, רק לפיפי של הבוקר, או בצירוף חיתולים. הרבה מההורים מלבישים את התינוק בחיתולים, ופשוט מורידים את החיתול כדי לקחת לשירותים. אז אם התפספס- לא נורא, החיתול יוחלף.

הורים הבוחרים בשיטת ההחתלה החלקית כמעט תמיד יבחרו באופציית החיתולים הרב פעמיים. חיתולי הכותנה מרגישים לילד על הגוף כמו שאר הבגדים שהוא לובש, ולכן הוא לא חש אי נוחות עם חיתולי הנייר בעלי המגע השונה. הורים אלו, כיוון שמלכתחילה אינם נרתעים מהעיסוק בצרכי התינוק, יעדיפו את חיתולי הכותנה הבריאים יותר לתינוק (אינם מכילים חומרים כימיים שטרם נבדקה השפעתם לטווח הארוך) ואקולוגיים יותר לסביבה.

הם ניתנים לכביסה במכונה ב 60 מעלות, דבר שבמילא אותם הורים נערכים לעשות במקרה של "פספוסים", וזולים הרבה יותר מחיתולים חד פעמיים בחישוב ארוך טווח.

אסתר וויינהורסט, הבעלים של "בשבילנו"- מוצרים טבעיים לתינוקות, משווקת חיתולים רב פעמיים מסוגים שונים, "עקרון הבסיס להחתלה חלקית", אומרת  אסתר, "הוא ההדרגתיות. לא חייבים להוריד חיתול אחת ולתמיד. אפשר להוריד חיתול רק אחה"צ, ואחר כך גם בבוקר, ואחר כך ליום שלם, לפי נוחות התינוק וההורה. חלק מתחילים להוריד בבית, ובחוץ מחתלים, ובהדרגה יוצאים החוצה לפרקי זמן קצרים ללא חיתול, שהולכים ומתארכים. אחרים מתחילים מגמילת יום ובשלב הבא עוברים גם לגמילת לילה". לאלו היא ממליצה על חיתולי גמילה מיוחדים ללילה שמתלבשים כמו מכנסיים, במיוחד בשביל תינוקות שעוד "מפספסים" רק בלילה. החיתולים הם בעלי כושר ספיגה גדול מאוד ואינם דולפים. הם עוצבו באופן מיוחד עם שכבה חיצונית מפוליאסטר עמיד לנזילות שנראה ומרגיש כמו כותנה, כך שהילד לא ירגיש שונה בין מגע הבגדים למגע החיתול, להבדיל ממגע החיתולים החד פעמים, המרגישים שונה.
ומה עם פספוסים? צריך לזכור שפספוסים קורים גם לילדים שנגמלים, ופספוס עם כמות פיפי של תינוק בן חודשיים לא דומה לתאונה של ילד בן שלוש.