חיתולים ירוקים

כדי לחתל ילד עם חיתולים חד-פעמיים דרושים כ-400 ק"ג נייר וכ-140 ק"ג פלסטיק! אך מה לעשות שחיתול הבד הנוסטלגי, גורם לרובנו לזיכרונות לא נעימים.... ובכן, מסתבר שהזמנים השתנו ואיתם השתנו להפליא חיתולי הבד. יצאנו ליבדוק מה השתנה בעולם חיתולי הבד, וחזרנו עם מסקנות מפתיעות.

באדיבות: גטגרין, פורטל לצרכנות ירוקה הראשון בישראל

בואו נתחיל בכמה עובדות על חיתולים חד-פעמיים:

1. לחיתול חד פעמי לוקח כ-500 שנה להתפרק בטבע. כלומר כל חיתול שאנו זורקים היום לפח יהיה קיים בעוד 20 דורות!

2. כל ילד מייצר בשלוש השנים הראשונות לחייו כטון אשפה מחיתולים חד-פעמיים! בארה"ב וקנדה מדובר על כ- 20 מיליארד חיתולים בשנה שמתוספים באתרי הזבל...

3. כמות הפסולת שאנחנו מיצרים מחיתולים חד-פעמיים היא השלישית בגודלה אחרי עיתונים ומיכלי שתייה.

4. כדי לחתל ילד אחד עם חיתולים חד-פעמיים דרושים כ-400 ק"ג של עיסת נייר וכ-140 ק"ג פלסטיק.

אז מה החלופה?

השימוש במוצרים חד-פעמיים, כמו חיתולים, מחייב צריכה רבה של אנרגיה וחומרי גלם ביצורם, דורש טיפול ואחסון של הפסולת הן בזמן היצור והן לאחר השימוש, ומבזבז אנרגיה בהובלת חומרי הגלם והמוצרים הסופיים ליעדם. מכאן שהחלופה הידידותית לסביבה היא מוצרים רב-פעמיים החוסכים משאבים אלו, או במקרה שלנו... חיתולי הבד.

אצל רוב האנשים, צמד המילים "חיתולי בד" מעלה תמונות נוסטלגיות ולא נעימות במיוחד של חיתול שצריך דוקטורט באוריגמי כדי לקפלו, כזה שנסגר עם סיכות בטחון שצריך להיזהר מאוד שלא לדקור איתן בטעות את האוצר, סירים מלאים במים רותחים לניקוי החיתולים... ובקיצור, המון עבודה. שחורה. ועם כל הרצון לשמור על הסביבה לרובנו גם די חשוב לשמור על השפיות תוך כדי.

בדקנו עבורכם: האם חיתולי בד זה לא "לחזור אחורה"? שאלנו, חקרנו וחזרנו עם מסקנה ברורה: לא, לא חוזרים אחורה, אלא מתקדמים למוצר נוח, מיטיב עם הסביבה ומצוין לתינוק. אז בואו ננפץ כמה מיתוסים על חיתולי בד...

אבל זה לא בריא לתינוק!

חשבתם אי פעם איך זה יכול להיות שהחיתול החד-פעמי כל כך לבן? כיצד כושר הספיגה שלו כל כך גדול? ובעצם מאיזה חומר הוא עשוי? חיתולים חד-פעמיים עשויים מעיסה אוורירית ורכה של סיבי עץ שעוברים עיבוד כימי. העיסה עוברת תהליכי ריכוך והלבנה בחומרים על בסיס כלורין (גז כלורין וכלורין דיוקסיד).
קבוצה אחת מחומרי הפסולת האלה נקראת אורגנו-כלורידיים. אלה חומרי לוואי מסוכנים הנשארים בכמויות מזעריות בעיסת הנייר עצמה.
אחד האורגנו-כלורידיים המוכרים ביותר הוא קבוצת הדיוקסין. דיוקסין נחשב לאחד החומרים הרעילים ביותר שנוצרו אי פעם, ומייחסים לו פגמי לידה שונים, פגמים גנטיים, הפלות וסרטן. עדיין לא ידוע איזו כמות של דיוקסין נחוצה בכדי להביא להתפתחות מחלה, אך הוא רעיל בכמויות קטנות מאוד.
חומר נוסף הנמצא בחיתולים חד פעמיים הוא סודיום פוליאקרילט, ההופך את שתן התינוק לג`ל. סודיום פוליאקרילט יכול לספוג פי 100 ממשקלו בנוזלים. חומר זה קשור ל-toxic shock syndrome בטמפונים. החומר סופג נוזלים בחוזקה מעור התינוק ועדיין אין מחקרים ארוכי טווח המתארים את השפעת החומר כאשר הוא בא במגע עם האזורים הרגישים ביותר בגוף התינוקות.
בכל מקרה, מעבר לחומרים הנמצאים בתוך החיתולים החד-פעמיים, גם החומר החיצוני עשוי מחומרים פלסטיים שונים. האם אנו היינו מוכנים ללבוש בעצמנו בגד פלסטי עתיר חומרים? כנראה שלא ממש, אז - אז מדוע אנו מלבישים בגדים כאלו לילדינו?

לעומת זאת, חיתולי הבד (ובפרט אלו העשויים מכותנה אורגנית) אינם מכילים חומרים מיותרים, ובודאי לא רעילים. יש לזכור שגם כאשר מכבסים, שאריות של אבקת הכביסה או נוזל הכביסה בהם השתמשנו, עלולים להישאר בבד, ולכן כדאי לבחור גם חומר כביסה ידידותי לסביבה.

אבל זה מייצר יותר כביסה!

חיתולי בד מוסיפים בממוצע שתיים עד שלוש כביסות בשבוע. רוב מכונות הכביסה משתמשות בכ-חמישים ליטר למכונה, זאת אומרת 100-150 ליטר בשבוע.
אדם בוגר או ילד ללא חיתולים מורידים את המים בשירותים חמש פעמים ביום (בערך). כל ריקון מוריד בין 7-10 ליטר מים. זאת אומרת בין 35-50 ליטר ביום, כלומר בין 245 ל-350 ליטר מים בשבוע.
נראה אם כך, שהשימוש בחיתולים חד-פעמיים יכול לחסוך את כל המים הללו, שהרי אין צורך לכבסם!

אז זהו- שלא. בתהליך היצור של חיתולים חד-פעמיים משתמשים ב-37% יותר מים מבכביסה של חיתולי הבד, ובנוסף הם מכילים מים אלה שאריות שנוצרות בתהליכי יצור עיסת הנייר והפלסטיק. שאריות אלה - עיסת נייר, כלורין, דיוקסינים ומתכות כבדות - מצריכות כמובן השקעה אנרגטית נוספת בטיהורן. בנוסף, החיתולים החד-פעמיים מושלכים לאשפה הביתית הרגילה, וזאת בניגוד לתקנות אירגון הבריאות העולמי (who).

לגבי השימוש בחשמל, הכף נוטה עדיין לטובת חיתולי הבד, בעיקר בשל ההשקעה הגבוהה והמתמשכת ביצור של מוצרים חד-פעמיים לעומת השקעה מקומית וקטנה הרבה יותר במכונת הכביסה הביתית. גם לגבי השימוש בחומרי כביסה - ברור שעדיף להשתמש בחומרי כביסה אקולוגיים, אולם עדיין חומרי הכביסה הביתיים אינם מזהמים את מי התהום כפי שעושים זאת תהליכי היצור של החיתולים החד-פעמיים.

אבל זה לא נוח!

כמו כל דבר בחיינו, הזמנים השתנו ואיתם השתנו חיתולי הבד. חיתולי הבד הקיימים כיום נראים במבט כללי כמעט כמו החיתולים החד-פעמים שכולנו מכירים היטב: יש להם כיסוי שמונע מעבר של רטיבות, גומי ברגליים כדי למנוע נזילות, הם נסגרים עם לחצניות להתאמה מרבית ועשויים מבד רך ונעים במיוחד!

אבל זה יקר!

אחת הסיבות לעבור לחיתולי בד הוא החיסכון הכספי. ילד משתמש בכ-5000 חיתולים במשך חייו המוחתלים. מספר זה מבוסס על שנתיים וחצי החתלות וחמש עד שש החתלות ביום. להשוואה, ילד המחותל בחיתולי בד, יצטרך בין 20 ל-30 חיתולי בד לאותה תקופה, ועוד כעשרה כיסויים. חיסכון זה על הילד הראשון, מתבטא ביתר שאת כאשר נולדים ילדים נוספים, ואז, אין בדרך כלל צורך ברכישת סט נוסף של חיתולים.

אבל צריך המון חיתולים!

המומחים ממליצים על רכישת 20 חיתולים, 8 רפידות ספיגה ו-9 כיסויים להחתלה מלאה. כמות זאת מאפשרת ביצוע כביסה אחת ליומיים או שלושה. סט חיתולים, מספיק להחתלת ילד אחד עד גמילה, ובמקרים רבים להחתלה של ילדים נוספים. אורך החיים של החיתולים מושפע ממספר גורמים: כמות החיתולים, חומרי הכביסה בהם עושים שימוש ושיטת ייבוש החיתולים (מייבש כביסה מקצר את אורך החיים).

לסיכום, השימוש בחיתולי בד בשנת 2009 הוא חוויה שונה לחלוטין מכל מה שידעו וחוו האמהות של פעם. עם שפע יתרונות אנחנו מוכנים להחתלה חדשה, טובה יותר עבור התינוק, עבור העולם ועבור הארנק שלנו. שווה.