על משפחות בהן האב הוא עקר בית והאם היא מפרנסת

האם זהו הדגם החדש של משפחות במאה ה-21??? במאמר שלפניכם נשפוך מעט אור על התופעה ההולכת ומתרחבת הזו, על היבטיה השונים, השלכותיה, יתרונותיה וחסרונותיה.

 

מאת: רוית שלם

 

אצלנו בבית נהגו בימי שבת בבוקר לשיר את השיר הידוע מהקלטת האלמותית "כמו גדולים" של אריק איינשטיין:

"שבת בבוקר – יום יפה

אמא שותה המון קפה

אמא קוראת המון עיתון, המון עיתון..

ואמא תקנה המון בלון..."

אמא ואמא ואמא, היתה קמה בבוקר מוקדם ומכינה ומארגנת ומסדרת ומכינה עוד קצת, מסרקת ומלבישה ושולחת אותנו הילדים אל עוד יום לימודים בבית הספר. וכשהיינו חוזרים, אמא היתה במטבח מכינה עבורנו את ארוחת הצהרים, ואז הולכת להביא את האחות הקטנה מהגן ויוצאת איתנו לגינה לשחק. אמא ואמא ואמא...

 

אבל היום – היום זה כבר לא בהכרח כך. השיוויון בין המינים, ההולך ותופס תאוצה, אם כי עדיין אינו מספק לחלוטין שלח אמהות רבות למצוא לעצמן קריירה משלהן ופרנסה, ומצד שני העלה אצל אבות רבים את סימן השאלה הגדול – רגע, למה לא אני הוא זה שנשאר בבית?? מבשל, מכבס, קונה, מסיע, מחזיר ומנקה???

 

ובכן, זה נכון שהיינו שמחים לדון בעניין אך ורק מתוך נקודת המבט העקרונית, זו השואפת לשיוויון מלא, אם לא בתחושות הפנימיות, אז לפחות בהזדמנות לבחור. לצערנו, הפן הכלכלי עדיין משחק תפקיד מרכזי נוסף. משכורתן של נשים במשק נמוכה יחסית לזו של הגברים, ושיוויון ההזדמנויות בעבודה עדיין קיים רק למראית עיין. נשים עדיין מופלות לרעה לא רק בגובה השכר המוצע להן, אלא גם בתפקידים ובאחריות.

יחד עם זאת – יותר ויותר נשים פיתחו לעצמן קריירה, והן משוות בהדרגה את שכרן לזה של גברים.

ככל שרמת ההכנסה של האישה גדלה, ומשתווה לזו של הגבר, כך האפשרות לייצר שיוויון בהתנהלות השוטפת של הבית גדלה גם היא. יש לכך השלכות אחרות – אך בכך נעסוק במאמר אחר.

 

גברים לא מעטים מציינים כי ברגע שהאישה בבית תכניס משכורת של 20,000 ש"ח או יותר, הם ישמחו להישאר ולהיות "עקרי בית". שהאישה תיקח אחריות על התשלומים השונים, המשכנתא וביטוחים. הם ישמחו לטפל בילדים, להכינם למוסדות החינוך בבוקר, לקבל אותם מהם בחזרה, ניקיונות, כביסה, בישול, משחק ותשומת לב... כן, כן, כל מה שבאופן טבעי עושה האישה, יכול גם הגבר.

 

גברים המתפקדים על תקן עקר בית, מדווחים על אושר גדול. פעמים רבות אלו גברים שחייהם הוקדשו קודם לכן לקריירה. הם יודעים בהחלט מה פירוש לצאת מוקדם בבוקר, לעמוד בפקקים, לעבוד שעות רבות עבור מישהו אחר ולחזור הביתה עייפים, רק כדי לגלות כי פיספסו את החוכמה החדשה של הקטנצ'יק, את הצעד הראשון, או כדי לגלות כי לא היו שם לידו כשקיבל מכה כואבת מילד אחר. האפשרות להיות בבית וממש לנהל אותו, נראית להם כמו המצאת המאה. כיצד לא חשבו על זה קודם???

 

והאישה? זה השלב שבו היא חושבת שאולי עשתה טעות, אולי היא באמת מחמיצה משהו בזמן שעובר עליה בין כביסות ניקיונות ובישולים??? אולי היא חשה שדרכה אצה לה להתקדם ולהתקדם ולהוכיח לעצמה ולעולם שגם היא יכולה...

 

הילדים מקבלים את העניין בזרועות פתוחות. אבא שנשאר בבית מביא איתו איכויות חדשות. הוא נהנה לבשל, נהנה לשחק עם הילדים בגן השעשועים, הוא מרבה להשתולל עם הילדים ולוקח את תפקידו ברצינות משל היה מעליו בוס קפדן במיוחד.

 

ומה באמת ההבדל? נראה כי מערך התפקידים המסורתי התערער, הגבולות נפרצו וכל זוג יכול לבחור את המתאים לו ביותר. ישנם גברים שיהיו מאוימים על ידי אישה המרוויחה הרבה והופכת ל"בעלת המאה", אך לעומת יהיו כאלו שיפרגנו, יעזרו וישמחו על ההזדמנות שנפלה בחלקם לבלות שנים בגידול ילדים. ישנן נשים שמקצוע עקרות הבית הנעשה בידי גבר, יראה להם לא גברי ולא מושך ואילו אחרות ישמחו על האפשרות לחזור הביתה ולמצוא את הגבר שלהן בסינור עמל על הסירים ומכין עבורם תבשיל חם ומזין בסוף היום.

הן בודאי ישמחו על האפשרות שילדיהן גדלים עם אבא ולא עם אופר.

 

כך או כך. אם אבא בחר להישאר בבית, אם הדבר מתאפשר והרצון קיים, שלא יהיה לכם לרגע אחד ספק ביכולתו לבצע את הדבר על הצד הטוב ביותר.

כמעט כמונו.