אני אוהבת תערוכות! למה אני אוהבת תערוכות? כי אם זו תערוכה טובה, היא מעיפה לי את הראש ואת המחשבות למקומות שלא תכננתי מראש, כשנכנסתי אליה. משהו במפגש בין הציורים, הפסלים, המיצבים הקרנת הוידיאו – וכל מה שיכול לקרות בתערוכה של אמנות מודרנית ועכשווית בעיקר – מסקרן אותי, מוציא אותי משלוותי ומעורר בי שאלות – למה ככה? למה זה כאן? מה רצה האמן להגיד? איך הוא עשה את זה? ועוד ועוד... מה שפעם, כילדה, כשנגררתי אחרי הורי במוזיאונים הגדולים באירופה, נראה לי כשעמום אחד גדול – היום מטריד אותי – זה לא רק היופי, או האסתטיקה, אלה הגירויים האינסופיים שהאמנות העכשווית מייצרת מתוכה...

 

היה טוב, אני חושבת לעצמי, לו היה מוזיאון מיוחד לילדים שהיה עוזר להם לדלג על שלב השעמום ובבת אחת פותח בפניהם את העולם היצירתי והמרהיב של האמנות. היום, הרי הכל יכול להיכנס ליצירת אמנות – חלקי מכונות ממוחזרים, בגדים, נעליים,קטעי עיתונות וצילומי פורנו... הכל מדבר את התרבות שאנחנו חיים בתוכה ומאתגר לנו את המחשבה על חלקנו האמיתי בתוך הפאזל האינסופי של דימויים מרצדים שמתחלפים כל הזמן.

 

יום אחד נפל לי האסימון: תערוכות לא קורות מעצמן. גיליתי את מקצוע האוצֵר (הבנתי שהיום הרוב המוחץ של האוצרים הן אוצרות). מקצוע האוצֵר – שמקורו באוצַר בית המלוכה – הוא מקצוע של טיפול, שימור, הקשבה, התבוננות, עריכה וסידור מחדש – תכונות נשיות ביסודן... באנגלית משתמשים במילה Curator, שמקורה במילה Cure – ריפוי. כלומר האוצר הוא ביסודו אדם שדואג – לא רק ליצירות האמנות עצמן, אלא גם לאמנים, ובעיקר לאמנות ולמסרים המרובים שלה. למדתי שמקצוע האוצר עבר מהפכה גדולה בערך במחצית המאה העשרים ומאדם שעיקר תפקידו לשמור על אוספים מוזיאליים ולדעת, בכל רגע נתון, איפה נמצא כל פריט באוסף – הפך האוצר ליוצר – אדם שמפעיל באופן יצירתי ומלא מחשבה, מערכת שלמה של הקשרים פנימיים בין יצירות אמנות וכמו שכתב ראלף רוגוף, אחד מהאוצרים המצליחים ביותר בלונדון –  תערוכה טובה, "כמו אורגיה, מצרפת דברים ביחד באופן מעורר ובלתי-צפוי. היא מביאה אותנו לחוויה של שילוב וצירוף של נקודות מבט, למצב של ריבוי שיאים". רוגוף הוא אחד מהאוצרים שבנו אופק חדש ורחב למקצוע הזה, שהיום הוא מן המבוקשים בעולם.

 

לאחרונה נפתחים בעולם וגם בארץ תכניות רבות ללימוד מקצוע האוצרות. בעבר – אוצר היה צומח בהדרגה מתוך הצוות המקצועי של המוזיאון. היום – רבים מהאוצרים הם עצמאיים ופועלים מתוך יוזמה אישית, על-פי רעיונות שלהם. תכניות האוצרות מלמדות איך הופכים רעיון לתערוכה, איך עובדים מול אמנים, מה עושים בביקור סטודיו, איך כותבים טקסט קיר שיסביר את התערוכה, איך מעצבים את החלל, איך תולים... מתי מציגים בחלל סטרילי ומתי בחלל אלטרנטיבי תעשייתי, פוגשים אוצרים שונים, מעצבים גראפיים, משמרי אמנות, מומחים לתאורה, ועוד - 

בשורה התחתונה: מקצוע מרתק ומלהיב שמתאים גם לקריירה שנייה בחיים. שעות העבודה מרובות, אך גמישות, והאוצרת, שאינה עוצרת, יכולה תמיד לסגור עניינים גם אחרי שעות הילדים. וכשמגיע רגע הפתיחה (לא פתיחה של שתי אצבעות...) – כשכולם מתייצבים ובאים לראות את התערוכה שקרמה עור וגידים מתוך הרעיון שלך – אין גבול לסיפוק...