זוגות רבים נתקלים בקשיים ביחסים לאחר בוא הילדים. למה זה כל כך קשה וכיצד קורה שההתרגשות והאופורייה של ההתחלה מתחלפות במשברים ובפרידה?

זוגות רבים נתקלים בקשיים ביחסים לאחר בוא הילדים. למה זה כל כך קשה וכיצד קורה שההתרגשות והאופורייה של ההתחלה מתחלפות במשברים ובפרידה? חשוב שהצעד מזוגיות להורות משותפת, יעשה תוך מודעות לשינויים שיבואו בעקבות הלידה, תאום ציפיות ונכונות להתמודד עם האתגרים ביחד.

 

מזל טוב!- הפכתם מזוג למשפחה

זוג זה שניים, זוג עם ילד זה כבר "משולש אהבה". לידה של תינוק הוא מאורע מרגש ומשמח, אך אחרי הלידה מגיעים גם האתגרים. אם פעם היה לכם זמן לרומנטיקה ולאינטימיות, כעת מרבית הזמן והאנרגיה מוקדשים לטיפול בתינוק. חיי המין משתנים לאחר בוא הילדים. בחודשים הראשונים, האישה עדיין בתקופת התאוששות אחרי הלידה. כמו כן, היא מתמודדת עם שינויים פיזיים והורמונליים הקורים בגופה. גם בהמשך יתכן פחות חשק מיני, מכוון שמרבית האנרגיה מוקדשת לאימהות- לא רק שהגוף מותש מהנקות וממחסור בשינה, אלא גם מבחינה רגשית ההתמקדות היא בתינוק ולא באינטימיות עם בן הזוג. לרוב זה לוקח זמן עד שהאישה חוזרת להרגיש מחדש ישות מינית ולא רק אימא. בן הזוג נאלץ במקרה זה להתאזר בסבלנות. בחלק מהמקרים, גם הגבר ירגיש פחות משיכה לבת זוגתו שהפכה לאימא.

למרות שהקשר בין האבא והתינוק הוא משמעותי לא פחות, בחודשים הראשונים נוצר קשר חזק במיוחד בין האם לתינוק. ההנקה יוצרת אינטימיות בין השניים, ולא פעם האימא מרגישה שהיא זו שהכי מחוברת לצרכים של התינוק. האב עשוי להרגיש שהוא מעט נדחק הצידה, והוא בוחן מהו מקומו ותפקידו בקונסטלציה החדשה.  לעתים עשויה להתעורר קנאה, מכוון שכעת הוא נאלץ לחלוק עם התינוק את תשומת הלב של אהובתו.  שאלות שונות יכולות להתעורר, כגון: האם תפקידי כעת לתמוך באימא בגידול התינוק, או שאני הורה שווה זכויות ושווה חובות באותה מידה כמוה? שאלה זו משמעותית בעיקר כאשר מתעוררים חילוקי דעת לגבי מהי הדרך הנכונה יותר לטפל בתינוק. נשים רבות אחרי לידה מצפות שהאבא יהיה שם כדי לתמוך ובמקרים רבים פשוט ימלא הוראות. אך לאבא , מה לעשות, יש גם דעה משלו. קונפליקט נוסף עשוי להיווצר כאשר האימא מרגישה שבן הזוג לא מספיק נמצא שם. פעמים רבות האב חוזר לעבודה והאימא נשארת לבד עם התינוק בבית, דבר העלול לגרום לתחושת בדידות והפרדה.

 

לגדל ילדים יחד

זה קורה להרבה זוגות, שאחרי שהילדים מגיעים לעולם, הם פשוט רבים הרבה יותר. לגדל ילדים יחד זה דורש לקחת הרבה החלטות משותפות. זה מתחיל מהשאלה "מה לעשות כשהתינוק בוכה?” וממשיך בשאלות חינוכיות נוספות כאשר הילד גדל: מתי וכיצד כדאי לגמול אותו מהנקה, האם לתת לו חיסונים, מהי הדרך הנכונה לשים גבולות וכמה חופש לתת, האם מותר לו לאכול ממתקים, האם לתת לו אנטיביוטיקה כשהוא חולה או להיעזר ברפואה הטבעית, כמה זמן ביום מותר לצפות בטלוויזיה או לשחק במחשב, האם להשתמש בשיטה של עונשים ותגמולים, האם לרשום אותו לחינוך רגיל או לאנטרופוסופי או דמוקרטי ועוד. כשהשנים עוברות, השאלות החינוכיות אינן פוסקות, רק מתחלפות. עבור הילדים, חשוב שתהיה הסכמה עקרונית בין ההורים בסוגיות החינוכיות השונות, אחרת נוצר בלבול וגם פתח למניפולציות מצד הילדים. פעמים רבות, לשני ההורים יש דעות שונות. המחלוקות יכולות להיות גדולות אף יותר כאשר קיימים הבדלים עקרוניים בתפיסת העולם – הורה צמחוני והורה אוכל בשר, הורה חילוני והורה דתי, הורה הדוגל בחינוך חופשי והורה הדוגל החינוך קונבנציונלי ועוד.

גורם נוסף לעימותים יכול להיות סביב חלוקת הנטל במשימות הבית וגידול הילדים. הקושי לשלב בין קריירה לגידול ילדים ומשק בית עשוי להשאיר את ההורים מותשים ומתפקדים מול העומס ללא שמחת חיים. כאשר  בני הזוג אינם מצליחים להגיע לחלוקת תפקידים המוסכמת על שני הצדדים, מצטברים כעסים שהופכים למריבות ומשברים. אתגר נוסף הוא להצליח ליצור זמן איכות יחד כזוג, בתוך שגרת היומיום. על הספונטניות  כנראה תאלצו לוותר, אך ניתן לתכנן בילויים משותפים ללא הילדים.

 

זוגיות במשבר או צמיחה משותפת?

זוגות רבים מגיעים למצב של משבר ופרדה בעקבות קשיים אלו. אך זה יכול להיות גם אחרת. אפשר לצמוח יחד מהאתגרים שבדרך, או להגיע למשבר ופרדה. זוגיות טובה דורשת הרבה עבודה בתקשורת: לדעת להביע צרכים ורגשות ולהיות קשוב לצרכים והרגשות של הצד השני, להיות יצירתי במציאת פתרונות שיענו לצרכים של שני הצדדים ועוד. כאשר בני הזוג אינם מוותרים על להשקיע בקשר במקביל להשקעה בגידול הילדים, האתגרים המשותפים יכולים להעמיק את הקשר, והזוגיות גדלה יחד עם הילדים.