"לספר את הסיפור משמעו לעורר את האנרגיות הנובעות מעומק הנפש האנושית, להחיות את הדימויים והסמלים, ולצאת מתוך חוויות בדידות ולהתחבר אל המקום שבו אנו חולקים גורל אנושי משותף"(אסטס, 1997).

הספר המשפחה של שושו- מאת ענת ג'ורג'י ואויר על ידי שחר לבוביץ מספר את זה יפה.                                                            

"קשה לקבוע אם הילד הנראה מציץ מאחורי הדלת על עטיפת הספר "המשפחות של שושו" פותח אותה מתוך ביתו ומזמין את הקוראים להיכנס, או שההיפך הוא הנכון, הילד פותח את הדלת ומנסה להיכנס אל ביתם של מי שמחזיקים את הספר, למשל אל הבית שלכם. 

גיבור הספר הוא ילד, שיצור פלאי בשם שושו מדרבן אותו לצאת ממיטתו לטיול לילי ברחבי הבניין שבו הוא מתגורר". ...הגיע עוד אישה "גם היא אימא של תהל" לחש שושו מלמטה.  "קוראים לה אימא רונה. שתי האימהות שלה מאד אוהבות אחת את השנייה. הן גרות יחד ומגדלות אותה ביחד. אימא אחת משחקת, והשנייה בדיוק מבשלת. אימא אחת מעצבנת אז הולכים לשנייה..."גאוני" (ענת ג'ורג'י)

אימהות יחידניות- (בחירה בהורות ללא בן זוג או בת זוג, האפשרויות הן רבות: יכולה להיות מבנק זרע, מהכרות, החלטה משותפת, מחוזים ועוד...)

הכל יפה ונחמד אבל... המשפחה שואלת! החברים שואלים! הסביבה שואלת...

מה הן הסיבות שמביא אותם לקבל את ההחלטה? אז מדוע לא יצרתם לעצמכם זוגיות?

אימהות יחידניות אומרות: "כי זה מה שאני רוצה לחיים שלי", "כי עוד לא מצאתי את הנסיך" השנייה: "כי אני לא רוצה שיכפו עליי. ועוד אימא אומרת: "כי אני תמיד מעדיפה את העצמאות שלי"."ויש עוד דעות: "אני לא נגד מערכת יחסים זוגית, אבל אולי אני בררנית מדי." 

אחד הדברים שנאמרו מאחת האימהות הוא : "אני מאמינה שצריך וחשוב לשים את הנושא הזה על השולחן. לאפשר גם למי שמתלבטת להבין שהיא לא היחידה. שמותר גם להשמיע את קולה של מי שאומרת, להביא ילד לעולם זה לחשוב גם על טובתו, ולא רק על טובת עצמך." (אמא)

ישנם הרבה מקורות חוזק ואתגרים משותפים בלהיות אם יחידנית.  למשל: הלמידה המשותפת בין ילד ואם המפתחת עצמאות,  גמישות, ועוד...

"כמו כל ההורים, הורים יחידים צריכים לעזור לילדיהם להיות חזקים, אופטימיים ומתלהבים בנוגע לחיים ולפתח תפיסות עצמיות חיוביות, יחסים טובים וכישורי התמודדות חזקים". Ginsberg,G.B(2002) .

מה דרוש כדי לך להביא ילד "לבד"? 

ההחלטה להביא ילד "לבד" לעולם במסגרת המשפחה החדשה, היא החלטה לא פשוטה...                                

קודם כל חשוב לדעת שלהחליט בגיל מבוגר לגדל ילד לבד זה קשה, הוא דורש תמיכה משפחתית, מצב כלכלי יציב ובטוח כמו בכל בית אבל כאן זה לבד. 

החוקרים טענו כי: " אימהות יחידניות לא נאלצו להתפשר על העצמאות והחופש האישי שלהן.. הבחירה שלהן באימהות נעשתה ממקום מודע ובשל יותר."

משפחה חד הורית: 

או בשמה החדש "משפחה שבראשה הורה עצמאי"‏ היא משפחה שבה יש, בנוסף לילד אחד לפחות, הורה אחד או שני הורים המתגוררים בנפרד זה מזה. היא נוצרת בדיעבד עקב גירושים, פרדה, נטישה של אחד ההורים, ועוד...

שאלה????                                                                                                                                

האם ילדים במשפחות חד הוריות אכן סובלים יותר מסימפטומים שונים או מצוקה פסיכולוגית?                                                                                                                                 התשובה היא לא!! מחקרים טוענים כי, ילדים שגדלו במשפחות חד הוריות מכל הסוגים דיווחו, על לכידות משפחתית גבוהה וקשר רגשי הדוק ונמשך עם האם. לכידות זו היא בעלת משמעות כפולה, גם כמספקת משענת ותמיכה רגשית, אך גם כגורם אפשרי לקושי בהתפתחות ובנפרדות רגשית (סימביאוטי).

משפחות חד מיניות, שבהן ההורים הם בני אותו מין (הומוסקסואלים או לסביות); האתגרים העומדים בפני הורים במשפחות חד-מיניות הם מורכבים, כמו כן גם השמות עברו שינויים כמו: "הורות חד-מינית", "הורים הומואים ולסביות", "הורוּת גאה", "הורוּת אחרת", "הורות אלטרנטיבית" – כל אלה שמות שונים שמנסים לעקוף קשיים חברתיים שונים ומשונים, בכדי לתאר מבנה משפחתי.

במקרה זה, ישנה שאלה שאי אפשר להישאר אדישה ,האם אבות גאים טובים יותר מאבות סטרייטים?" (ע.ת) מחקר ישראלי חדש חשף לאחרונה: שמוחם של הומוסקסואלים משתנה לאחר שהם הופכים לאבות, שגם גבר חד מיני יכול לפתח אינסטינקט אימהי.

ושאלה נוספת לא פחות חשובה, "האם ילדים של האמהות חד מיניות הם פחות מוצלחים?"(ע.ת)  

אמהות חד מיניות  מעורבות יותר בחיי ילדיהן הן מודעות לכך שילדיהן עלולים לסבול מסטיגמות ומאפליה, המביאות במפגש עם ילדיהן נושאים מורכבים כמו מיניות, שונות וסובלנות - בגיל צעיר מאד. 

שאלה נוספת ששואלת אותי גננת. " איך מומלץ לספר לילד בבוא היום?" (אליזה.ד) מה שבטוח, שקר יפגע בהם יותר! לא לספר את כל האמת תשאיר אותם בלי תשובות! וילד,ללא תשובות זה ילד שיפעיל את הדימיון , וההורה יצטרך לקחת בחשבון שהסיפור שהוא יספר לעצמו עלול להיות יותר גרוע. אז מה עונים לילד בן שנתיים או שלוש ששואל "איפה אבא שלי/ או אימא?". איך מספרים לילד איזה מין משפחה אנחנו? 

1- יש להכין את ההסבר מראש, לא להתנצל, להדגיש את מה שיש, לא מה שאין. למשל: בבית שלנו יש את סבא, דוד וחבר....

2- לתמוך בילד, לעודד אותו לשתף ברגשותיו, שישאל שאלות נוספות.

3- וכמובן לעשות זאת בגיל שילד יכול להבין ועם הזמן להרכיב את המידע.

 

לסיום....לעזור לילד לספר בעצמו את הסיפור שלו