רוצים להביא ילד משותף לעולם? מתלבטים איך לעשות זאת? עו"ד אורנה גלזן גונן המתמחה במעמד אישי, בדיני משפחה ובהסכמים כגון אילו, ממליצה: כיצד להכין חוזה בין בני זוג לצורך הבאת ילד משותף לעולם. בחלק א' של הכתבה נעסוק ב: למה צריך חוזה? כיצד יגיע הילד לעולם? על שם מי ירשם הילד? הסדרי ראיה ועוד...

 

מאת: יעל סנדלר

 

רוצים להביא ילד משותף לעולם? מתלבטים איך לעשות זאת? עו"ד אורנה גלזן גונן המתמחה במעמד אישי, בדיני משפחה ובהסכמים כגון אילו, ממליצה: כיצד להכין חוזה בין בני זוג לצורך הבאת ילד משותף לעולם.

 

למה צריך חוזה?

חוזה בין בני זוג , בין בני אותו מין או ממין שונה הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, וכל שנה יותר ויותר. התופעה שהינה נפוצה בכל העולם איננה נחשבת חריגה היום גם בישראל ולפיכך קיימות  ואלטרנטיביות הוריות רבות ומגוונות , כך לדברי עו"ד אורנה גלזן גונן המתמחה במעמד אישי- דהיינו בדיני משפחה ובהסכמים כגון אלו.

 

לא כל שני אנשים המתכוונים להביא ילד לעולם מעוניינים או יכולים, כל אחד מהסיבה שלו, להינשא ומעדיפים לערוך חוזה ביניהם לצורך הבאת ילד משותף לעולם.

 

בעיקרון , גם אם החוזה הוא בין שני אנשים מאותו מין, או בין גבר לאישה שהינם לסבית והומוסקסואל או גבר ואישה שהינם הטרוסקסואלים שהחליטו לא להינשא, בסיס החוזה יהא דומה, אך לעיתים יחולו שינויים מסוימים  לאור זאת.

 

על החוזה שייתחם בין הצדדים להסדיר את הזכויות והחובות של בני הזוג כגון: נושאים כספיים , מקום מגורים, משמורת, הסדרי ראיה ונושאים נוספים . החוזה מעלה דיונים  על כל מיני נושאים שמומלץ לקבל עליהם החלטה טרם בואו של התינוק לעולם.

 

בכתבה זו תעמוד עו"ד אורנה גלזן גונן , על כללי עיקרי החוזה בין בני זוג לצורך הבאת ילד משותף ללא פירוט מהות המינים.

 

למה דרושה כתבה מפורטת לנושא  חוזה בין בני זוג

ייתכן כי קוראים מסוימים יסברו שהפרטים רבים מידי ויורדים לפרטי פרטים בהסכם, אך יש להבין כי ככל שהחוזה מפורט יותר וברור יותר כך קטנים יותר הסיכויים לאי הבנות ולפרשנות עתידית  שלא התכוונו אליה בני הזוג, על ידם או על ידי גורמים שונים. עו"ד בקיא יעלה על הכתב במהירות הסכם ללא צורך בעשרות דפים שימלאו פחי אשפה.

 

1. שימו לב , אומרת עוה"ד אורנה גלזן גונן ,אין קיצורי דרך, חוזה שכזה צריך שייעשה בכתב ואצל עו"ד בעל ידע בתחום החוזים והמוסמך לערוך הסכמים שכאלה ועדיף עו"ד המתמחה במעמד אישי – דהיינו דיני משפחה , הבקיא בתחום הנושא המשפחתי ואף מתמצא ברזי הפסיקה בתחום החוזי הזוגי.

 

2. חוזה שכזה , המהווה מסמך משפטי , צריך שייערך בין בני הזוג  בתום לב .

תום לב או כוונה טובה (בלטינית: bona fide) הוא מצב רוחני ומוסרי של הגינות ויושר. אדם הפועל בתום לב מאמין כי אין בפעולותיו משום פגיעה באדם אחר או גוף אחר.

 

3. מושג תום הלב הוא ערך יסוד במשפט העברי. במשפט העברי נתפס המונח "תום לב" קודם כל כמידה מוסרית.

 

4. עקרון תום הלב הינו מושג משמעותי ביותר במשפט הישראלי, ופעמים רבות יש בו כדי לזכות אדם מחבות על פי המשפט הפרטי ולעתים אף ליצור חובות כלפי אדם הנפגע מהתנהגות שנעשתה שלא בתום לב.

חובת תום הלב מופיעה בחוק החוזים (חלק כללי) . סעיף 39 לחוק קובע כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב" ואילו סעיף 12(א) לחוק קובע כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".

 בעקבות סעיף זה קבע השופט אהרון ברק כי תום הלב הינו "אחת מאותן דוקטרינות כלליות, החלות בכל תחומי המשפט, היא עקרון תום הלב. על פיה, "אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם – אדם. זהו עקרון "מלכותי"... הוא קובע אמת מידה אובייקטיבית של התנהגות ראויה במכלול היחסים הבינאישיים"‏‏ .

 

מה יכלול החוזה בין בני הזוג ?

כיצד יגיע הילד המשותף לעולם ?

 

א.       האם בדרך טבעית, הגבר והאשה יקיימו יחסי מין ביניהם עד אשר תכנס האשה להריון ?

ב.       האם הגבר, במידה והינו הומוסקסואל יזריע את האשה בדרך אחרת במרפאה המומחית לכך ?  באיזו מרפאה? יש לבחור המרפאה ומקומה הרצוי לצדדים.

ג.        אם מדובר בשתי נשים, יש לקבל תרומת זרע. מה תהיה זהות התורם? חיצוניותו? גבוה, בהיר, כהה, תחום מקצועו וכו, והאם ניתן לבחור פרמטרים אילו במרפאה המבצעת התרומה.  או שאולי הצדדים רוצים לנסוע לחו"ל לארץ זרה לעשות כן.

ד.       ומה יקרה אם האשה האמורה להכנס להריון לא מצליחה וזקוקה להפריה חוץ גופית, האם גם אז מסכים הצד השני לכך ולכל ההוצאות הכרוכות בכך בארץ או בחו"ל.

ה.      לכמה ניסיונות הפריה מסכימים הצדדים, 1, 2, 3 , הרי כל פעולה עולה אלפי דולרים.

ו.         כמה זמן מסכימים הצדדים לנסות , שנה, שנתיים או פחות?

ז.        מי יממן את כל  העלויות הללו?

ח.      אם צד אחד מפקיד זרע קפוא במעבדה וחס וחלילה ילך לעולמו , האם יהיה רשאי הצד השני להשתמש בזרע זה להבאת הילד המשותף לעולם?

ט.      האם הצד השני יטוס עם האשה לחו"ל וישהה עימה בהליך או שהיא תטוס לבד ?

י.         האם הצד השני יהיה בלידה ?

יא.     מה יקרה אם יוולדו תאומים? האם הצד השני מסכים גם כן ?

יב.     מה לגבי הבדיקות הגנטיות של בני הזוג , האם יערכו אותן או לא ?

יג.      מה יקרה אם חס וחלילה יוולד ילד פגום? מי ישא בכל התוצאות הריגשיות , הפיזיות והכלכליות ?

יד.     האם האישה חייבת לעבור בדיקת מי שפיר או זכותה שלא לעשות כן כדי לא לסכן את העובר ?

 

סוף כל סוף נולד הרך הנולד בריא ושלם לבני הזוג.

 

על שם מי יירשם הרך הנולד במשרד הפנים ?

על שם שני בני הזוג ? על שם האם בלבד ?

ובהנחה שבני הזוג עברו את הקשיים האלו, עו"ד אורנה גלזן גונן מזכירה כי יש להתייחס לנושא הזכויות והחובות של כל אחד מבני הזוג. עו"ד אורנה גלזן גונן  אומרת כי בל נשכח כי יכול שיהא מדובר בבני זוג שחיים יחדיו תחת קורת גג אחת , ואילו יכול שמדובר בבני זוג שחיים כל אחד בדירתו שלו.

א.       מי יטפל ברך הנולד ?

ב.       האם האשה עובדת ? כמה זמן תקח חופשת לידה ?

ג.        אולי הצד השני יקח חופשת לידה ?

ד.       מי יטפל בתינוק לאחר חופשת הלידה ? מטפלת ? – מי ישלם וכמה ? בני הזוג צרכים להחליט  על  זהות המטפלת .

ה.      ואולי הסבתא תטפל ? איזו סבתא מבין הצדדים ? ואולי שתי הסבתות יחלקו ביניהן הטיפול ? האם בני הזוג ישלמו להן או שהן תטפלנה בהתנדבות ?

ו.         ואולי לשים התינוק בפעוטון ? מי ישלם ?

 

ואם הצדדים אינם מתגוררים יחדיו , מה יהיו הסדרי הראיה בין הצדדים ?

א.       האם האשה תהיה המשמורנית והצד השני יבוא רק לבקר את הילד המשותף ?

ב.       האם הצד השני ייקח הילד המשותף ללינה בביתו ? באיזה ימים ושעות ומאיזה גיל ?

ג.        האם תהיה לבני הזוג משמורת משותפת , דהיינו 4 לילות יתגורר הילד בבית  האם ו-3 לילות יתגורר הילד אצל הצד השני ? או ההפך ?

ד.       האם בני הזוג חייבים לגור אחד בקרבת השני או לפחות באותה עיר ? מה יקרה אם בן הזוג חפץ מסיבה כלשהיא לעבור להתגורר במקום מרוחק כמו אילת ? מה יהיה לגבי  הסדרי הראיה עם הילד?

ה.      היכן יהא הילד בסופי השבוע בשישי שבת , בערבי חג ? בחול המועד ? בחופש הגדול ?

ו.         מה יקרה אם הצד השני לא יכול לבוא לקחת את הילד ביום או בימים שנקבע ? האם אותו צד ישלם לצד השני  דמי טיפול על כך ?  מה יהיה הסכום לכל יום ?

ז.        מי ישלם עבור החוגים ? כמה חוגים ? איזה חוגים ? עבור הקיטנות ? איזה קייטנות ? סטנדרטיות מטעם  העייריה או אולי יוקרתיות בארץ או בחו"ל .

ח.      מי ישלם ביטוחים רפואיים עבור הילד , שעורים פרטיים אם יזדקק , טיפולים פסיכולוגים אם יזדקק , משקפיים , גשר לשינים וטיפולי שיניים בכלל או חריגים ,  או טיפולים שאינם משולמים על ידי מוסדות החינוך או הבריאות ?

ט.      מי יערוך לילד המשותף ימי הולדת ? כל בן זוג בנפרד או יחדיו ? מי ישלם ? באיזה סגנון יוקרתי באולם או צנוע בבית ? מה יהיה בבת המצוה או בבר המצווה ?

י.         האם מותר לאחד מבני הזוג לקחת את הילד לחוץ לארץ ? לכמה זמן ? האם זה כולל מקומות עוינים כמו סיני ותורכיה ? האם על אותו צד שלקח הילד לחו"ל לקשר את הילד עם הצד השני טלפונית ? כל יום ? פעמיים בשבוע ?

יא.     היכן יישמר  דרכונו של הילד ? אצל איזה צד ? אולי בנאמנות אצל צד ג' בלתי תלוי ? כדי שכל צד יהא רגוע שהילד לא ייחטף לחו"ל באיזשהו שלב .

יב.     מה יקרה אם צד שהוא יחליט לעבור להתגורר בחו"ל עקב עבודה שקיבל או עקב בן זוג אחר שהכיר וברצונו לגור עימו ?

יג.      מה לגבי ביקורי הסבא וסבתא של בן הזוג בביתינו או ביקורי הילד המשותף בביתם ? האם ישנה הסכמה לכך או נושא זה מהווה בעיה ?

יד.     האם הילד יגדל ויקבל חינוך חילוני או דתי ?

טו.     האם הצד השני יהיה שותף מלא בגידול הילד המשותף , כולל ביקורים משותפים של שני בני הזוג אצל רופאים , אצל הגננת , המורים, אסיפות הורים, טיולים שנתיים וכו' ?

המשך הכתבה בחלק ב' לחצו הסכם להורות משותפת