נכנסים ל"רופא". בעצם לחדר הפגישה. "האולטרה-סאונד" מתחיל. איבר, איבר מתחיל הצוות לסרוק. מספרים על א'. איך הוא ישן, מה הוא אוהב לאכול, במה אוהב לשחק, מה הוא לא אוהב. אני מתחילה להרגיש שהוא שלי. כמו החיבור שנוצר כשרואים את התמונות באולטרה-סאונד או כשמרגישים את העובר בועט

באדיבות: מטב אמנה

ילדתי ארבעה ילדים. שמונה שנים לאחר הלידה האחרונה, זכיתי ללידה נוספת- אחרת, מסוג אחר:

 

עם התקרבותי לגיל 40, החלטנו בן זוגי ואני שהגיע זמן להגשים חלום של שנים. פנינו לשירותי האומנה: טפסים, ראיונות, המלצות, ציפייה ו...לאושרנו נהיה משפחת אומנה! החלטנו "להיכנס להריון"!.

 

ואז התחילה הציפייה. כל חודש מחדש – כן יהיה הריון או עדיין לא... בדיוק כמו אז, לפני שנים כשניסינו להיכנס להריון השני ולקח זמן. הציפייה הייתה כל כך קשה ומתסכלת. גם החודש עוד לא, עדיין לא, צריך עוד לחכות...

ואז – הטלפון. ילד מקסים מחכה לכם. רוצים? רוצים מאד. מאד! - נכנסנו להריון!

לשאלתה של "אחות טיפת חלב" אני כמו עונה כן כן. ההיריון מתוכנן ורצוי. מאד רצוי.

ובהריון, כמו בהריון- צריך לעשות בדיקות. המשמעותית מכולם היא אולי סקירת המערכות. אותה בדיקה בה עוברים על כל מערכות הגוף של העובר ובודקים. אז גם הפעם – גם בהיריון "האחר" - הולכים לבדיקה

 

מפגש במרכז החירום לילדים בגיל הרך. אני נרגשת מאד. בדרך לשם, מרגישה ממש כמו בדרכי, אז, לבדיקות ההיריון עם ילדיי הביולוגים. איך יהיה? הכל יהיה בסדר? איך הילד נראה? למי הוא דומה? התאריך משמעותי וסמלי. יום הולדתי הארבעים. מתנה. מתנה אמיתית. ילד.

 

נכנסים ל"רופא". בעצם לחדר הפגישה. "האולטרה-סאונד" מתחיל. איבר, איבר מתחיל הצוות לסרוק. מספרים על א'. איך הוא ישן, מה הוא אוהב לאכול, במה אוהב לשחק, מה הוא לא אוהב. אני מתחילה להרגיש שהוא שלי. כמו החיבור שנוצר כשרואים את התמונות באולטרה-סאונד או כשמרגישים את העובר בועט. האהבה שנשמעת בקולם של הצוות הופכת את הכל לצבעוני. אני רוצה אותו. בבית. איתנו. הריון מזורז. מחכים שיגמר שלב "הקינון". מכינים את הבית. מיטה, עגלה, בגדים. כל יום ההתרגשות עולה. חודש תשיעי. ימים אחרונים של הריון. הלידה מתקרבת.

שבוע שמוקדש להכרות. כל יום מפגש או שניים. לומדים לזהות מתי "התינוק בועט", מתי ישן, יוצרים קשר. מתאהבים. המשפחה כולה אחוזת התרגשות. האחים הגדולים.. סבים וסבתות. כולם.

"יום הלידה". זהו. זה הגיע. ילד חדש נולד לנו. אפילו שהוא בן שנתיים. עכשיו אנחנו משפחה עם חמישה ילדים .ילדתי עוד ילד. לידה שונה, מרגשת לא פחות.

שלומית