לפני כ- 3 שנים בנובמבר סגרנו טיול לתאילנד לינואר 2017 לכבוד יום ההולדת של ליטל. שתינו תכננו להציע אחת לשניה והלכנו לקנות טבעות שכל אחת החביאה במקום אחר במשך חודשיים (בבית של ההורים, במחסן). בדרך כלל בנסיעות לחו״ל אנחנו לוקחות איתנו מזוודה ותיק משותפים, הפעם היתה לנו מזוודה משותפת ולכל אחת תיק קטן, לא חשדנו בכלום כי הפעם נסענו לטיול של חודש ימים לעומת פעמים קודמות שהיו גיחות קצרות.

התחלנו את הטיול בצפון תאילנד כשכל אחת מאיתנו נושאת צמוד אליה תיק וטבעת בתוכו (ללא ידיעת השניה כמובן), כשהגענו לאי קוסמוי לקחנו מלון בלמאי, מקום מהמם ורומנטי, עם המון שקט יחסית לאי קוסמוי וחופים מדהימים. נסענו לחוף שבו נמצאים סלעי סבא וסבתא, כאשר מסביבנו שקט מוחלט. בדרך קנינו קוקוסים לשתיה. ושם זה קרה, בדרך הכי טבעית שיש ליטל הוציאה את הטבעת והציעה וכתגובה סיון אמרה שגם לה יש טבעת ושלפה אותה, ובאותו היום הפכנו לזוג מאורס עם 2 טבעות.

 

לאחר קצת יותר משנה וחצי שבהם ליטל עשתה טיפולי פוריות אינטנסיבים, ממש חודש אחרי חודש בלי הפסקה וללא הצלחה הבנו שצריך שינוי, אבל לא ידענו מה הוא. (באותה התקופה ניסינו כבר כל דבר משינוי בתזונה, טיפולים משלימים כמו דיקור סיני, התייעצויות עם רופאים מומחים, ועוד כל מני דברים שלא ממש הוכיחו את עצמם כמועילים).

 

באחד הימים לסיון היה תור אצל הרופאת פוריות שלה (לא היינו באותה קופה ולכן לא עם אותה הרופאה). ושאלנו את הרופאה שאז טיפלה בסיון אם יש משהו שאפשר לשנות, כי אנחנו מרגישות שחודש אחרי חודש אנחנו עושות בדיוק את אותו הדבר ומצפות לתוצאה שונה, הרופאה הייתה מאוד נחמדה והסבירה לנו שיש עוד הרבה פרוטוקולים שונים שאפשר לנסות. 

באותו יום שהגענו הבייתה החלטנו שנשנה הכל, רופאה, בית חולים, מעבדה, ואפילו תרומת זרע חדשה. 

אני לא יודעת אם השינוי הפיזי של כל הדברים יחד נתן את התוצאה או רק אחד מהם אבל הטיפול הבא (של שאיבת ביציות) של ליטל היה אצל הרופאה של סיון (באופן פרטי) ד״ר קטי שלוש והיה עם כמות הורמונים נמוכה יחסית לכל שאר סבבי הטיפול של ליטל והניב הריון.

 

לא תכננו ולא רצינו להיות בהריון יחד. ליטל עשתה את ההחזרה כשבוע לפני סיון, בסבב רק של שאיבת ביציות שלא הייתה מתוכננת בו החזרה של עוברים אלא התכוונו לחכות חודש מהשאיבה ואז לנסות. כשהרופאה אמרה שהעוברים שגדלו בסבב הזה ממש טובים וחבל להקפיא אותם החלטנו ללכת עם זה. בעיקר שהטיפול הזה בוצע באופן פרטי והיה יקר באופן משמעותי משאר סבבי הטיפול.

כשבוע אחרי ההחזרה של ליטל הייתה מתוכננת לסיון גם החזרה של עובר אחד, אנחנו אפילו זוכרות שביום ההחזרה של ליטל שאלנו את הרופאה אם היא ממליצה לבטל את ההחזרה של סיון, והיא אמרה לנו שכמובן שיכול להיות ששתינו ניקלט ושהיא מאוד מקווה, אבל כדאי להיות ריאליים ולהגדיל את הסיכויים בכך שסיון תמשיך את הטיפול כמתוכנן.

אחרי כמעט 3 שנים של טיפולים שלא הצליחו אפילו אנחנו לא כל כך האמנו שיש סיכוי שניקלט יחד. ברגע שגילינו ששתינו בהריון היינו מאושרות יחד ואחת בשביל השניה, לא יכלנו לבקש יותר מזה. והעובדה שהם ייולדו בתאריכים קרובים ויגדלו כתאומים רק הפכה את הכל למעניין ומאתגר יותר.

 

כרגע במעקב הריון ליטל נמצאת אצל הרופאת פוריות שלנו המהממת ד״ר קטי שלוש וסיון אצל רופאת נשים. שתי הרופאות יודעות שאנחנו בנות זוג ומתייחסות אלינו באופן שווה כמו לשאר המטופלים שלהם.