אז מה עלינו לעשות על מנת לאפשר לילדינו יציבות ובטחון כלכליים בבגרותם?

1. עקבו אחר הקשר בין הוצאותיכם ומצב רוחכם.  אתם קונים רק כשאתם מדוכאים? ברגע שאתם יוצאים מן החנות שוב מתעורר בכם צורך לרכוש? זוהי קניה רגשית אשר ממלאת חלל.  נזהרים יתר על המידה עם הכסף, במיוחד במצבי חוסר וודאות? ילדיכם עתידים לחקות את התנהגותכם ולחסוך מעצמם חלק מהנאות החיים, או דווקא להיות פזרנים קיצוניים וקלי דעת כאקט של פיצוי.  לאט לא, ככל שתציבו מול עצמכם מראה גדולה יותר, תוכלו לברר עם עצמכם אילו תחושות מתעוררות סביב רכישות.  ברגע שהקשר בין הרגש לבין ההוצאה יהיה ברור, כבר תהיו בשליטה רבה יותר על אופי רכישותיכם והתנהלותכם.
2. אל תפחדו לומר לא.  אתם חשים שילדכם כבר מקיים התנהגות כלכלית לא טובה? אל תתנו לה להפוך להרגל.  הציבו את אותה המראה שניצבת מולכם גם בפני ילדיכם הגדולים, הראו להם כיצד הם "חוטאים" ברכישות אימפולסיביות ומיותרות כתלות בלחץ חברתי, הסבירו את משמעות הכסף וחסכון, ובכך תסייעו להם ליצור את האיזון שמתאים להם בין הרגשות לבין הקניה בפועל.
3. תכננו ותנו מקום להוצאה הרגשית.  ככל שתשכילו לקחת בחשבון קניות המשויכות לרגש, כך תוכלו לתכנן את התזרים המשפחתי היטב, ולמנוע חיכוכים מיותרים סביב כסף, חיכוכים אשר באים לידי ביטוי מול הילדים באופן מובהק.  אם אתם רוכשים בגדים לילדים גם כשלא ממש צריך או מתפנקים בממתקים בתדירות גבוהה, זה ממש בסדר.  כל עוד לא מדובר בהגזמה אשר מכניסה את בני המשפחה למחסור, מוטב לתת לצורך הרגשי לגיטימציה.
4. יתרה על התכנון, הוו דוגמה ודברו בפתיחות עם הילדים על כך שגם לאמא ואבא יש חולשות שעלולות להתבטא בקניות, אך אם נערכים כראוי, נשמר האיזון הכלכלי.  הילדים עתידים לחקות את התנהגותכם, ואם היא מוסברת כראוי ושקופה, סביר שישכילו ממנה ויצרו לעצמם דפוסים חיובים בהתאם.

זכרו, חלק גדול מהתנהלותם הפיננסית של ילדינו תלויה בנו.  עלינו להשכיל לקחת את הטוב מכל העולמות, זה שגדלנו בו וזה שאנו מגדלים בו את ילדינו.  אם הורינו ידעו איך לחסוך, מוטב שננסה לחקות את התנהגותם קצת יותר.  אם כיום אנו מבוססים כלכלית, כדאי שנלמד את ילדינו את ערכו של הכסף על מנת שידעו להתנהל בצורה עצמאית מאוחר יותר.