כמה פעמים מצאתם את עצמכם מסבירים את החלטותיכם, עמדותיכם ומעשיכם לילדיכם? וכמה פעמים זכיתם לשיתוף פעולה מצידם בזכות זאת? אני מניחה שלא הרבה.

מאת: שני הורביץ , יועצת, מרצה ומאמנת מוסמכת (CPCC) להורים ולילדים, מחברת הספר "ההורה שבחרתי להיות", אמא לשלוש.

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מסבירים את החלטותיכם, עמדותיכם ומעשיכם לילדיכם? וכמה פעמים זכיתם לשיתוף פעולה מצידם בזכות זאת? אני מניחה שלא הרבה. כאשר אתם מסבירים את החלטתכם, דומה הדבר למצב בו איש שחם לו, מסביר לאיש שקר לו, למה חם לו;  אך האיש שקר לו, לא יכול לראות, להרגיש ולהבין את המצב ההפוך, כי הוא "לא שם"!! כך הדבר עם ילדיכם, "הם לא שם": הם לא רואים, לא מבינים ולא מרגישים כמותכם ולכן הסברים אינם עובדים אלא להיפך – הם גורמים לכל צד להתבצר בעמדתו.

כאשר אתם מסבירים את דעתכם, עמדתכם או מעשיכם, האנרגיה בה אתם נמצאים היא: "זה נתון למשא ומתן", "בוא נדון על-כך" או "אני לא שלמ/ה עם החלטתי". ילדיכם אינם שומעים את מילותיכם, אלא חשים את הארגיה בה אתם נמצאים ומגיבים אליה. לכן: 

 1. היו שלמים עם החלטותיכם, כשאתם מציגים אותן מול ילדיכם. 
שלב ההסברים והדיונים אמור להיות לפני שאתם מציגים את החלטותיכם לילדיכם. שלב זה אמור להיות פנימי, בתוככם. עליכם לבדוק עם עצמכם מה מתאים ונכון לכם, ו"עם זה ללכת"; דעו שכל  החלטה שתעשו טובה היא, כל עוד היא נעשית ממקום שאתם קשובים לאמת הפנימית שלכם. עצמו את עינייכם והרגישו את החלטתכם, האם מרגיש לכם טוב עימה, כן או לא? - אם כן – יופי, אתם שלמים עם החלטתכם ולכן נכונה היא. אם לא מרגיש לכם טוב עימה - אז היא לא טובה עבורכם; זאת ללא תלות בתגובות ילדיכם או בני זוגכם. הרגשה "לא טובה" תתבטא בתחושה של מתח, לחץ, קושי, דאגה, פחד וכו'. הרגשה טובה תתבטא בתחושה של רוגע, קלות, שלווה או כיף. כל עוד אתם תהיו שלמים עם החלטותיכם, ילדיכם יקבלו אותן ויהיו שלמים עימן גם כן (גם אם ייקח להם זמן להתרגל). כך כאשר תציגו אותן בפני ילדיכם, תהיו באנרגיה כה שלמה, כה אסרטיבית, שזה לא ישמע לשני פנים.

 2. עִצרו את ההסברים וההצטדקויות. 
עליכם להבין שילדיכם אינם זקוקים להסברים מצידכם, זהו רק הרגל שאתם הרגלתם אותם. לרוב, כשהורים מסבירים, הם מסבירים לעצמם בקול את החלטותיהם, ומנסים לשכנע את עצמם בצדקתם. ילדיכם יסתפקו ב"כן" או ב"לא" וגם אם כרגע הם אינם מסתפקים בכך, אל דאגה, הם יתרגלו. הדבר החשוב להם ביותר הוא שיראו אותם, שיבינו את רצונם, גם אם לא מסכימים עימם. ברגע שתעשו זאת, ייעלמו רוב ההתנגדויות מצידם!!.

 3. עליכם ללמוד להיות עם חוסר שביעות רצון של ילדיכם, עם כעסם ועצבונם.
גם אם הם בוחרים להתאכזב, להתעצב או לכעוס, עקב החלטתכם  - זוהי זכותם המלאה ובהחלט לא אחריותכם או אשמתכם. הם, ורק הם אחראים לרגשותיהם ותפקידכם כהורים, הוא א'- להאיר את תשומת ליבם לבחירתם ו ב'-  להכיל כל בחירה שלהם במצב רוח או רגש.

 4. אף שאלה מצד ילדיכם, אינה מצריכה תגובה מיידית.
זה בסדר גמור לומר לדוגמה: "תן לי להיות עם זה, ואחזור אליך כשתהיה לי תשובה" או תני לי כמה דקות לחשוב על זה, ואתן לך תשובה". היו עם השאלה, הרגישו מה נכון לכם, ואז תנו להם תשובה.

5. זה לא כזה מסובך ולא עניין כזה גדול, כמו שעושים מזה! מבטיחה לכם, זה יכול להיות כל-כך קל, כל-כך נעים וזורם!

שלכם באהבה רבה