דרך ההורות של אמהות ואבות היא לרוב שונה ודווקא ההבדל חשוב מאוד להתפתחות. תינוקות מבחינים בהבדל כבר בגיל חודשיים ומכאן והלאה ילמדו מה לצפות מכל אחד וכיצד אמא ואבא משלימים אחד את השני בתרומתם הייחודית לצמיחתם.

מאת: יעל זקוב, מרפאה בעיסוק לתינוקות ופעוטות

עם הלידה

ההבדלים הקיימים בין המינים מתחדדים עם כניסתם של התינוקות למשפחה. לאמהות קל יותר לזהות את בכי התינוק שלהן ומחקרים מראים, שהן מתעוררות מהר יותר כאשר תינוקם בוכה בלילה. ולמי שמתעניין, המחקרים אינם מצביעים על כך שהן אלו שצריכות לקום ולעזור לתינוק להרגיש נוח יותר! ההורמונים שפעלו בגוף בזמן ההיריון ואפשרו את קיומו, הם בין היתר אלו שאחראים על הקשר ההדוק בין האם לתינוקה כבר מהרגע הראשון. לאבות מתברר, לוקח קצת יותר זמן לעורר את אותם הורמונים, אבל תוך זמן קצר התינוקות החמודים ימסו כל לב ואבא יצרף לחגיגה אם כי בדרך שלו.

 

 

אמהות נוטות לטפל, אבות נוטים לשחק

המשחקים בגיל הרך הם פיזיים באופיים ולרוב לאמא ולאבא יש גישה שונה באינטראקציה. אמהות נוטות לחזור על השיגרה בצורה דומה: הן מרימות את התינוקות להחליף חיתול, להאכיל ולהרגיע באותה דרך. אבות לעומת זאת מרימים בכל פעם בדרך אחרת.

אמהות מדברות יותר לילדים, מסבירות את העולם ונותנות מקום לתחושות שמתלוות לפעילות. אבות לעומתן, מדגדגים יותר, מעדיפים השתוללות והראשונים להפוך את הקטנים לאווירון (לרקע הקריאות "לא כל כך גבוה" או "היא הרגע אכלה"). הפעילות הפיזית של האבות עם הילדים, היא נמרצת בדרך כלל יותר והם פחות נזהרים מלהבהיל כאשר הם הופכים "למפלצת" שרודפת, תופסת ומגלגלת באוויר.

אבות נוטים יותר לערב הומור בטיפול היום יומי וגם שהם מלבישים, רוחצים ומאכילים, הם במקרים רבים עדיין משחקים. אבות גם נוטים לתת לילדים לעשות את הדברים בעצמם ומתערבים בפעולה לרוב בשלבים מאוחרים יותר מאמהות.

מומחי ההתפתחות מזהים את התבניות הכלליות ומסקנתם היא, שאמהות עוזרות לילדים להרגיש בטוחים ואבות עוזרים להם להפוך לעצמאיים. השאלה מה יותר חשוב? אינה רלוונטית, שכן אין האחד מתקיים ללא השני. ילדים זקוקים הן לרוך והן ל"אקשן" וכדאי שכל אחד מהמבוגרים האחראים יתרום את מה שהוא טוב בו.

טיפ להורים:

משתוללים עם הקטנים? אל תפחדו שזה יהפוך אותם לאגרסיביים יותר. להפך! משחקי ההשתוללות טובים לבריאות הפיזית אבל לא רק, הם גם עוזרים לילדים להבדיל בין משחק ובין התנהגות תואמת לסיטואציות חברתיות אחרות, שכן בסוף ההשתוללות אתם בוודאי אומרים: די, המשחק נגמר! עכשיו נרגעים.

 

 

מאזנים אחד את השני

כאשר אתם עם הילדים במשחקיה או במגרש המשחקים, האם אתם דואגים שיישארו במקום לגמרי בטוח? או שאתם מעודדים אותם לנסות ולהעז לטפס גבוה קצת יותר, ללמוד מיומנות חדשה, להתגבר על חשש, לרוץ יותר מהר? נכון שזה סטריאוטיפי ויש יוצאים מהכלל אבל אמהות נוטות יותר לשמור על זהירות ואילו האבות נוטים לדחוף את הילדים קדימה. כל סגנון בנפרד אינו תורם לבניית תחושת הביטחון, לא פעולה פזיזה מבלי לחשוב על הסיכונים, ולא הימנעות מכל סיכון בכלל.  שני המסרים אינם מבלבלים את הילדים אלא מאזנים זה את זה.

טיפ להורים:

מי לוקח את הילדים לפארק? כדאי לגוון: פעם עם אמא, פעם עם אבא ופעם ביחד.

 

 

תקשורת

אמהות ואבות מדברים בדרך דומה לתינוקות אך שונה אל הילדים. אמהות נוטות לפשט את המילים ולדבר אליהם ברמה שלהם. אבות לעומתם נוטים פחות לשנות את השפה בשביל הילדים. מחקרים מראים שהדרך של אמא בונה את יכולות התקשורת המידיות ואילו הדרך של אבא מאתגרת את הילדים להרחיב את אוצר המילים ואת מיומנויות השפה.

אבות מדברים באופן קצר יותר, מכוונן לנקודה, משתמשים ביותר הבעות פנים ובשפת גוף. אמהות נוטות לתאר יותר את הדברים, דיבוריהן אישי יותר ומילולי. ילדים שאינם לומדים כיצד להבין ולהשתמש בשני סגנונות השיחה מפסידים שיעור חשוב, שכן הם יצטרכו את שניהם בעולם הגדול.

טיפ להורים:

עדים לסיטואציה שבה בן/ת הזוג מדבר/ת עם הילד/ה וזה לא מה שהייתם אומרים בעצמכם? זכרו שאמא ואבא זה לא אותו בן אדם וטוב שיש הבדלים, וקחו צעד אחורה. ממש לא מסכימים עם מה שנאמר? זה די הגיוני שתראו את הדברים באופן שונה ואתם יכולים לנסות להבין במועד מאוחר יותר.

 

 

סמכות

לא במפתיע, אמהות ואבות שונים גם בזה. הרבה אמהות נמצאות עם הילדים לאורך שעות ממושכות יותר ולכן הן אלו שצריכות להפעיל את סמכותן לעיתים קרובות יותר. מלבד הכמות, יש גם הבדלים בתוכן ויתכן ואבא יקפיד פחות על לסדר את המשחקים בחזרה למקום ("מה את רוצה? ממילא הם יפזרו אותם עוד מעט שוב"). אמהות מדגישות יותר את מה שמוסרי ושנכון לעשות מבחינה חברתית: "זה יפגע בחבר שלך אם לא תתני לו לשחק במשחק". אבות לעומת זאת נוטים יותר להדגיש את התוצאה החברתית: "לא ירצו לשחק איתך אם תתנהגי כך". אמהות מתייחסות יותר לרגשות הילדים ויתכן מאוד שייקחו ללב אם אחרי הערה או גערה, הילדים יגיבו בבכי או בתחושת פגיעה אחרת. לרוב, אמהות מרגישות רגשות אשם יותר מאבות וזה עלול להשפיע גם על סמכותם מול הילדים.

 

 

עבודת צוות

אמהות ואבות ממלאים תפקידים שונים בגידול הילדים ודרכם השונה לטפל, לשחק, להקשיב, לחנך ולאתגר את הילדים היינה מבורכת. המגוון יעשיר את עולמו של ילדם ויספק לו את צרכיו מכיוונים שונים. וכאשר אין אבא? ודאי אפשר למצוא פיצוי  כמו סבא, דוד או חבר טוב שיספקו את הצד השני של המטבע.