כשנולד הילד הראשון, את כמהה לחופשה, או לפחות לשנת לילה הגונה אך במרבית המקרים נשללים אלו על הסף מפאת ייסורי המצפון. אלו הגורמים לך להרגיש כי אם תזנחי את ילדך בן השנה אצל הסבתא שהוא הכי אוהב ללילה אחד בלבד רשויות הרווחה יקישו בדלת וישללו ממך את אמהותך בגין הזנחה פושעת.

כשהיינו צעירים, הכוונה היא כמובן לפוחזים ונטולי ילדים, נהגנו לצאת לחופשות רומנטיות. חופשות סתם לא נחשבו אם לא צורפה אליהן המתכונת הרומנטית, הכוללת צימר, ג'קוזי ועל האש כמובן. הלא אם לא נתפלש בבועות חמות, ונעלה את בגדנו בסרחה של ל"ג בעומר כיצד נצליח לכנות את החופשה רומנטית אם בכלל חופשה?

עברו עלינו מספר שנים עם חופשות אלו שלאחריהן כמובן, טרחנו אנו, הנשים, לספר לכל אנו הנוספות, קרי חברותנו הנשים האחרות איך עברה עלינו אותה חופשה רומנטית- ובמילים אחרות איך הוא, הידוע בכינוי חבר/בעל התנהג, ומהו הציון שקיבל בסולם הרומנטיות. כי ככה זה עובד למרות החופש היחסי, ותחושת האהבה באוויר נלוותה לחופשה רשימת מצאי סמויה שכל שלב בה צויין על ידנו- כמה פעמים הוא אמר שהוא אוהב, כמה פעמים היינו בג'קוזי, האם הוא זכר לקנות משהו אישי בנוסף לחופשה, וכן...כמה פעמים עשינו את זה והיכן.

היום ממרומי יייייייים שנים יחד, x ילדים ברזומה, וכתובה אחת התחובה איכשהו בבוידם, אנו תוהים היכן אותה רשימת מצאי, מהו פירושה של המילה חופשה, וכשנאחנו שומעים את המילה רומנטיקה גיחוך קל עולה בקצה שפתותינו.

חופשה רומנטית אמרתם, סבבה אתם לוקחים את הילדים?

 

רומנטיים + ילדים

כשנולד הילד הראשון, את כמהה לחופשה, או לפחות לשנת לילה הגונה אך במרבית המקרים נשללים אלו על הסף מפאת ייסורי המצפון. אלו הגורמים לך להרגיש כי אם תזנחי את ילדך בן השנה אצל הסבתא שהוא הכי אוהב ללילה אחד בלבד רשויות הרווחה יקישו בדלת וישללו ממך את אמהותך בגין הזנחה פושעת. לאחר שכנועים רבים מצד בעלך, הטוען בצדק כי כבר שנה לא נחתם, את משתכנעת לצאת ללילה אחד בלבד, קרוב לבית בשני רכבים - שתוכלו לסוע מהר אם משהו יקרה חס וחלילה לאחד מהם, טלפון צמוד, והחתמת אמך על צו אפוטרפסות זמני. בנוסף, את כמובן מציידת אותה בטלפון של השכנה, הרופא, הוטרניר, החנוון , הזבן וכל נותן שירות אחר שראה אי פעם את הילד ולו לשבריר שנייה.

הגעתם אל הצימר, את נפעמת מיופיו, ג'קוזו, והמיטה המסודרת למשעי עם סדינים חדשים. את מתיישבת, נאנחת ופורצת בבכי. "מה עשיתי" את מפזרת לחלל האוויר. בעלך מבין בכל הסיטואציה שני דברים – אשתו ירדה מהפסים וזיון כבר לא יהיה. הוא מרגיע את אזור חלציו ומתיישב להרגיע גם אותך. אחרי חבילת הטישו, מתחילים הטלפונים. "אמא שלי לא עונה לי" את שוב זורקת לחלל בלחץ, "קרה משהו", "תניע". הוא לא מניע.

אחרי חצי שעה מורטת עצבים אמך עונה, היא מסבירה לך שבנך ישן את שנת הצהריים שלך והיא הייתה בקקי- "מותר לי לעשות קקי?" היא שואלת ספק בציניות ספק ברצינות. את סוגרת את הטלפון ומחליטה להנות סוף סוף מהחופשה- או לפחות לשחק אותה נהנית.

 

הילד השני מגיע. את שוב..כמהה לחופשה. מוותרת על הרומטיקה ורק רוצה לישון. ייסורי המצפון כבר מזמן עזבו את חדרי ליבך, אין לך בעיה לסוע אפילו לשבוע בפרובאנס ושרשויות הרווחה יקפצו, אך יש בעיה אחרת- מי ישמור על שני ילדים? את שוקלת את רעיון הכלבה, אך הנביחות שלה מבהירות את עמדתה בנושא. בדחילו ורחימו הורייך מסכימים ואת קופצת על המציאה. שני לילות בצימר בצפון נשמעים קסומים מאי פעם. את מגיעה אל הצימר, הג'קוזי לא מעניין אותך, כך גם לגבי יופיו, את בודקת אם הסדינים נקיים נשכבת על המיטה, נאנחת ועוצמת את עינייך. תוך שנייה נרדמת. בעלך מבין מכל הסיטואציה שני דברים- וואו, היא ממש השתנתה, וזיון כבר לא יהיה. הוא מרגיע את אזור חלציו ונשכב להרדם לידך. אתם מתעוררים חבוקים עם חיוך, ואז מתחילים הטלפונים.

"תקשיבי", אומרת אמא שלך בטון פולני מהצד השני של הקו, "אני לא רוצה להפריע אבל...היא לא רגועה", "תגידי, הפסים האדומים מאחורי האוזן תמיד היו או שזו פריחה", הבן שלך רוצה לדבר איתך" , מה לעשות עם....ועם...".

אחרי שעות של שקט יחסי היא מתקשרת, שוב, בעצבים ומלינה על אמהותך- "תגידי, לא מעניין אותך מה קורה עם הילדים שלך? . . . אני כבר שלוש שעות על הטלפון ואתם לא עונים, קרה משהו?".

"כן אמא" את עונה לה, "קרה משהו. אנחנו בחופשה מנסים להנות. ישנו צהריים ואחר כך עשיתי קקי- מותר לי לעשות קקי בחופשה?" את שואלת ספק בציניות ספק ברצינות. היא מנתקת את הטלפון ונותנת לכם סוף סוף להנות מהחופשה.

 

הילד השלישי מגיע, את מבינה שאין סיכוי לפזר את הילדים בתפוצות והכלבה שוב מביעה תרעומת אפילו על הרעיון שהיא תשמור עליהם. את פותחת יומן ומסמנת את 2020 כיעד פוטנציאלי.

צימר רומנטי ללילה

מערכת התיאום הדרושה לזוג + 3 על מנת שיצאו ללילה אחד בצפון, או כל יעד אחר, לא הייתה מביישת את הצבאות הטובים בעולם. בשבוע שעבר, הפכתי לצבא שכזה וזאת אף חודש לפני היעד המתוכנן. הייתה לי בארסנל, חוליית ליווי, חוליית גיבוי וחוליית איסוף. על הלוח נרשם בגדול מבצע חופשה יוצא לדרך.

משפחה אחת הייתה אמורה לשמור על נעמי, השנייה על נבו, ואמי על נרי. 2 אמהות אחרות היו אמונות על האיסוף וההכנסה לגן, וכל אלו היו צריכים להיות מתואמים לאותו תאריך בו הצימר פנוי. 3 פעמים שונה התאריך, כי למשפחה אחת היה חוג, לשנייה רופא וכיו"ב. בסוף, נקבע התאריך. יומיים לפני, חוליית נבו האהובה הודיע כי פצועים בשורותיה (הילדה שלהם הייתה חולה) והעסק מבוטל. חוליית הגיבוי הופעלה בלית ברירה. זה נשמע קצר וקליל האמינו לי שלא כך זה היה.

לבסוף הופעלו כולם- 3 משפחות לשמור על שלושה ילדים, אמא אחת האחראית על הכנסה לגן, ואמא אחת האחראית על הוצאה ופיזור בבתי המשפחות השונות, וכל זה בעבור לילה אחד של שלווה. 

הלילה יצא לדרך, ריקי ודעאל לוי דינר הגיעו לצפון לצימר. התפעלנו מיופיו, מג'קוזו, ומריח השרב המחניק שהיה באותו יום. נפלנו על היום הכי חם בשנה. הבנו בכל הסיטואציה שני דברים-

א.         אנחנו על זמן שאול

ב.         שקט כאן, אין רעש ילדים, אין אמא היא לקחה לי, אין חיתולים, אין...הבנתם את הרעיון.

 

טרם יציאתנו הסתכלו עלינו רבים מחברנו במבטי חמלה כשכולם אומרים אותו הדבר- "תסעו..מגיע לכם". ה"מגיע לכם" התייחס לעובדה אחת- שלושת ילדנו. הילדים, בהתייחס לזוגיות הופכים לנטל המפוגג זנן איכות, ניצוץ בעיניים וחופשות רומנטיות בצפון. ובכל זאת, למרות שפעם זה היה קליל והיום מבצע צבאי, אין ספק שאיפול לילה בצפון ליד הבית שווה כל חולייה שנרתמה למבצע.

אפילוג

חזרנו עייפים קצת יותר ממה שהיינו כשיצאנו למבצע. אך מחוייכים. היום השני התקצר עקב לוויה אליה נדרשנו להגיע. הדבר הבהיר לנו שלושה דברים –

א.         לחיים הדרך שלהם להכניס אותנו לפרופורציות

ב.         עם ילדים או בלי צריך לזכור להנות אחד מהשני

ג.          צריך ורצוי לעשות קקי בחופשה. ככה על הדרך כחלק מהחבילה.

 

שיהי לכם רומנטי ונהדר