בימים אלו אני עסוקה, בין גידול שלושת ילדיי ובעלי, במציאת עבודה. מזה שנה וחצי אינני עובדת והסיבות ברורות לכל. למי שלא עקבה- בעלי הכניס אותי להריון פעמיים תוך שנה. בעוד אני ממשיכה לטעון כי הוא לא עומד בקסמיי האישיים והמיניים, הוא מצידו טוען כי גנבתי לו זרע. עד שלא נגיע לבית משפט כנראה שלא תהיה הכרעה בעניין.

מאת: ריקי לוי - דינר

בימים אלו אני עסוקה, בין גידול שלושת ילדיי ובעלי, במציאת עבודה. מזה שנה וחצי אינני עובדת והסיבות ברורות לכל. למי שלא עקבה- בעלי הכניס אותי להריון פעמיים תוך שנה. בעוד אני ממשיכה לטעון כי הוא לא עומד בקסמיי האישיים והמיניים, הוא מצידו טוען כי גנבתי לו זרע. עד שלא נגיע לבית משפט כנראה שלא תהיה הכרעה בעניין. בכל אופן אחרי שנה וחצי בבית כאמור, אני מחפשת עבודה. בעיקר דרך אתרי אינטרנט, שמציעים לי בכל הזדמנות משהו הקשור בקורות החיים שלי-

• שדרג את קורות החיים שלך
• למדי כיצד לנסח קורות חיים
• האם כבר כתבת את קורות החיים שלך?
• סדנא לכתיבת קורות חיים
• סדנא למציאת חיים
• סדנא להחלפת חיים

 

ואני מסתכלת על הכל בהומור מהנהנת ורוצה להתנהל בכל ראיונות העבודה העתידיים בצורה הבאה, ולהציג בהם את קורות החיים שלי גם באופן הבא:

 

ראיון עבודה-

בוס- שלום רבקה. ספרי לנו על עצמך

רבקה (להלן אנוכי)- לא רוצה

בוס- גיחוך קל של מבוכה...ובכל זאת

אני- מה אתה רוצה לדעת

בוס- מי את? מה את? מה התכונות הטובות שלך? הרעות?

ריקי- אתה יודע בכל רע יש טוב ולהיפך. כמו השאלה המטומטמת הזאת שאתם שואלים בכל ראיון. אבל בכל זאת אם אתה מתעקש....אני נוטה למצבי רוח, יש לי התקפים סכיזופרנים, ובלילות ירח מלא אני בכנסים של כת השמאנים. לגבי הרעות- אין לי כאלה אני הדבר הכי קרוב למושלמות.

בוס- או.קי. נע מעט בכסאו באי נוחות. ולמה את חושבת שאת הבחורה הכי מתאימה לעבודה הזאת?

ריקי- אה...זה קל זה בגלל החלק של הסכיזופרניה.

בוס- שתיקה

ריקי- אז מה???? תחזרו אליי?

 

קורות חיים-

בוס- ריקי אני רואה את קורות החיים שלך והם מאוד מרשימים. בכל זאת הייתי רוצה שתספרי לי את קורות החיים שלך. שריקי תספר על ריקי.

ריקי- או.קי. אתה רושם? נולדתי, אני חיה מתישהו אני אמות. בערך כמו כולם, לא?

בוס- את יכולה להרחיב?

ריקי- נולדתי לפני 35 שנים, אבל מרגישה עדיין כמו בת 20 וקצת, הווה אומר די מטומטמת ומחפשת את עצמי. אבל זה בטח לא טוב לרזומה אז תוריד. נולדתי בבת-ים של שנות השבעים ואת בגרותי ביליתי גם בה, שנות השמונים. מה שאומר שנחשפתי הרבה לסמים קלים בבית הספר ובתנועה, פריכות ברחוב ובשדירה. אבל גם זה בטח לא טוב לרזומה...אז תוריד. כדי לאזן את כל זה אני מחוייבת לציין לפרוטוקול שאני פולניה, במקומות עבודה בטח מקבלים על זה בונוס, או לפחות הוצאה מוכרת לצרכי מס, אז תוסיף.

בית הספר היסודי היה תקופה תמוהה בעיני נוכח תסרוקות הצמה האחורית וחצאיות הבלון, עם זאת מסיבות הכיתה והחומוס של סלאח מהקיוסק היו ערבים לחיך. מלבד הפעם ההיא שבדרך למסיבת הכיתה ראיתי סוטה מין בין השיחים, מה שהשפיע באיזה שהוא אופן אני משערת על מיניותי, אבל לפי המבט בעינייך אני רואה שזה לא קשור...אז תוריד.

בתיכון הייתי במגמה תאטרונית, ניסיתי לשחק אדם גבוה. אחרי שנתיים של ניסיונות בהן נשארתי פחות מ- 1.5 זנחתי את החלום של להיות שחקנית והפסקתי להאמין לאנשים שאומרים לי שאני יכולה להיות מי ומה שרק ארצה. למרות שבשבילך, בוס יקר, אם אתה משלם טוב אני אהיה מה שרק תרצה...אז תוסיף.

אני קופצת לצבא בוס, כי באמת שלא הייתה לי חופשה בין התיכון לצבא אז נספר את זה כמו שזה היה. בצבא הייתי סמבצ"ית ואחר כך קצינה רק כדי לקבל נשק ארוך שהגיע לי מהכתף לקרסול, בלי להתאמץ. מה שכן בסופו של דבר זכיתי למקוצרר ונעלי ספורט בגלל שבצבא לא לקחו בחשבון מידות של ילדה בת 12. היום כבר כולן בצבא הולכות כמו שבא להן והגבולות נפרצו, מה אני אגיד בוס? תמיד הקדמתי את זמני...תוסיף, תוסיף.

יצאתי מהצבא וכמו כל בת 20 וקצת חשבתי שהעולם מחכה רק לי ואני הולכת לכבוש אותו בסערה. אחרי כמה שנים אכן הגיעו סערות לעולם אבל איכשהו לא היה לי קשר אליהן. עבדתי, למדתי ושוב עבדתי, הקמתי משפחה מופלאה ושרדתי, אך התחושה הזו של בת ה- 20 וקצת, שמאמינה שהיא הדבר הטוב הבא שמחכה להתגלות עדיין מפעמת בי לעיתים. אז מה אתה אומר בוס, אתה מוכן לגלות אותי?

 

חיים

סבב ראיונות העבודה מתיש, מעייף, מתסכל ולעיתים יותר מכל מותיר אותי בתחושת ריקנות. האנשים העומדים מולי לא באמת רוצים להכיר אותי, או כל מרואיין אחר, הם רוצים להתרשם. הרושם שלהם לעיתים כה שטחי, ומושפע לא אחת מן הסתם ממצב הרוח שלהם בבוקר ומהעובדה שאשתם (יש מילה כזאת), נתנה להם ערב לפני הראיון או לא. המסקנה שלי היא חד משמעית, אם היא לא נתנה לו הסיכויים שלך להתקבל לעבודה גבוהים יותר- כי את אישה והוא נזקק. אם היא נתנה לו בלילה לפני, הסיכויים שלך לקבל את העבודה גבוהים יותר, כי את אישה, והוא...נזקק. בקיצור - שימי מחשוף.

החיים שלנו, כמו ראיונות העבודה מלאים בפערים שבין המצוי לרצוי, בין חלומות גיל ה- 20 שלנו שממאנים להתפוגג, לבין העובדה האכזרית שיש להכניס לפחות משכורת שתכסה את גני הילדים והצהרונים, או כל הוצאה אחרת.

בדרך כלל אצל האדם הממוצע, שלא שהה בבית האח הגדול או כל ריאליטי אחר, החלומות נושקים לחיים האמיתיים, מתפשרים עימם, מתגמדים מולם. כך חברתי שחולמת עודנה להיות שחקנית מדריכה כיום קבוצות נערים במשחק ומגלה עצמה דרכם, כך אני שכותבת שנים למגירה מתחילה אט אט להחשף בכתיבתי, כך כולנו מנצנצים את חלומתנו החוצה. ריאליטי של ממש- החיים.

ובין נצנוץ לנצנוץ, יש עוד ראיון עבודה, עוד שאלות על טוב ורע, עוד קורות חיים לספר.

מתוך סבך השאלות השבלוניות בראיונות אלו, ועל מנת להאיר את יומי קצת בתוך הראיון. כשהבוס שואל אותי "ולמה את הכי מתאימה לדעתך?"

אני עונה בשיא הרצינות- "מה זאת אומרת? אני פשוט מקסימה, לא?"

 

שיהיה בהצלחה.

נ.ב.

חברה שעמדה מול ראיון חשוב השתמשה בתשובה זו, והתקבלה לעבודה באופן ישיר. תנסו.

לחיפוש עבודה לאמהות אתן מוזמנות אל מתחם האמהות שלנו: דרושות אמהות