חבר'ה, לא יודעת כמה שנים אתם מחפשים, ולמה תמיד ציון אשת החיל מסתיים בשאלה- מי ימצא?. אז אני אגיד לכם מי- אני! אני! אני!. כלב, בעל, שלושה ילדים, מקלחות, תה, מרק עוף, אינהלציה, שינה בסלון כדי שלא אדבק, קימה בלילה, עבודה בבוקר, ושוב...כלב, בעל, שלושה ילדים . . . אההההה...

 

מאת: ריקי לוי - דינר

אשת חיל מי ימצא הוא שיר הלל לאישה העברייה. החל מהמאה השש עשרה נוהגים לציין אותו בסוף כל קידוש, כדי להזכיר לאישה כנראה עד כמה מעלותיה טובות, כישורי מטבחה מעולים ובקיצור תישארי שפחה ותשתקי.

בכוונה לא ציינתי תהיי יפה ותשתקי כי אפילו בשיר מצוין שקר החן והבל היופי, וההתייחסות היא לאופייה של האישה ולא ליופייה. כנראה הבינו כבר חכמינו כי לאחר כל כך הרבה שעות של טיפול בבית, בבעל, בשלושת הילדים, בכלב ובמטבח – הרבה יופי לא יהיה שם.

כן כן, אני יודעת שאותו חכם לא שיער שלאישה יהיה גם כלב, אבל הנה - יש! ולא אכפת לי להגיד ולהעיד על עצמי: חבר'ה, לא יודעת כמה שנים אתם מחפשים, ולמה תמיד ציון אשת החיל מסתיים בשאלה- מי ימצא? אז אני אגיד לכם מי- אני! אני! אני!.

מצאתי, יגעתי ומצאתי! מעשה שהיה כך היה- לפני כשבועיים היה טירוף בעבודה, טירוף חושים שכל שחיכיתי וייחלתי לו הוא סוף-השבוע המתקרב ובא.

התכנון היה פשוט- להזמין בייביסיטר, לשתות בחוץ משהו עם בעלי, שעה-שעתיים ולחזור. רק להתנתק לצאת מהבית ומהאווירה המלחיצה של השבוע האחרון. בשישי בבוקר הגיעו הסימנים הראשוניים מהיקום שאותתו לי שלא הכל הולך להסתדר לפי התכנית. נעשה את זה קצר – הצלע השנייה הקרויה בעלי נפלה למשכב עקב דלקת ריאות.

בשישי בערב עת ירדתי עם הזבל והכלב לטיול (לא לדאוג את הזבל אני זורקת לא מטיילת איתו), נקרעה שקית הזבל שנייה לפני שנחתה בקרקעית פח הזבל השכונתי. מיותר לציין כי באופן סימבולי ביותר עפו עלי טיפות מיץ זבל כאילו באו להגיד לי באופן המוחשי ביותר- החיים שלך בזבל ליידי . . . יאללה צאי לטיול עם הרצועה. בשלב הזה כבר גיחכתי, הסתכלתי ליקום ואמרתי "נו...מה עוד?

שאלה שכעקרון כדאי להימנע ממנה- כי תמיד יהיה עוד.

בשבת כבר הזמנו בייביסיטר, קפצנו למוקד, שתינו מים קרים מהקולר- כך שקיבלתי מהיקום בדיוק את שייחלתי לו- ערב בחוץ עם בעלי, סתם...לשתות משהו, לשנות אוירה.

נכון- האיש היה מסכן, אין ויכוח על כך.

בקושי הוציא מילה מהפה, כל אות והברה עלו בשיעול שלא היה מבייש חולה שחפת. משך שבוע שלם, תקשרנו בבית דרך וואטס-אפ. בעבודה ניסו לנחם אותי- "לפחות יש לך שקט בבית"...הסברתי להם שממילא אני היא זו שעושה את הרעש, כך שהשקט שלו רק מעצבן. אתם יודעים איך זה גבר חולה בבית - "כואב לי בגבות". אבל האמת...מסכן. באמת שכאב ודאב, השתגע מלשבת ימים שלמים בבית, עד כדי כך השתגע שכולנו הרגשנו יחד איתו את השיגעון.

לא יצאנו, לא נשמנו, והכל...עלי! בשמחה ואהבה- עזר כנגדו כפי שהוא עזר כנגדי כשאני חולה. לצד כל ההבנה ...קרסתי.

כלב, בעל, שלושה ילדים, מקלחות, תה, מרק עוף, אינהלציה, שינה בסלון כדי שלא אדבק, קימה בלילה, עבודה בבוקר, ושוב...כלב, בעל, שלושה ילדים . . . אההההה...

פה על גבי דפי טור אלו מותר לי להתלונן- חשבתי שאני משתגעת.

הכלתי והכלתי את כולם והכל, כשבתוך כל הכאוס הפולנייה שבי לא מוותרת ורוצה לעבוד עם הראשון על הגיה נכונה, לחזק אצל השלישי את השפה וההבנה, להקריא לשנייה סיפור על נסיכות לפני השינה, להכין תה עם טננבלוט לזקנה שבספה (אה, זה בעלי...סליחה!).

לסיכומו של מצב ועניין : לעיתים המצב בשילוב עם עצמי גורמים לבניין החייל הזה להתמוטט מן היסוד ועד הקצה.

שבת המלכה הגיעה שוב, וחשבתי שאם המצב גם בשבת זו לא משתפר- אני אישית דופקת לו (לבעלי) מחבת בראש עד שיראה כוכבים ויתאושש התאוששות כללית.

לא הייתי צריכה, כנראה שברגע שהפסקתי לשאול את היקום- מה עוד? דברים התחילו להשתפר.

הבעל כבר אומר משפט וחצי ומסוגל לקום מהספה, ואני הספקתי להכין אוכל לשישי, אוכל לשבת, להיות עם השנייה ביומולדת במתנ"ס, לסדר, להכיל, ושהבית יריח היום מריח חמין.

אז כן, אנחנו שניים- בטח לא לבד, אבל אשת חיל קורית כאן ועכשיו, למי שעדיין שואל את השאלה או במקרה לא מצא.

אשת חיל היא כל אישה! כל רעיה! כל מאהבת! כל בת זוג! כל מישהי שממלאה את כל התפקידים האלה במקביל ובו זמנית, שמכילה את כולם ואת הכל, ובערב קורסת על הספה, אז סליחה באמת אם אין לה כוח להיות 'יפה' – תכל'ס היא הכי יפה בעולם!

אשת חיל, היא כל אישה ואישה ואישה, וכל ריח חמין או בורקס שיוצא מהמרפסת שלה.

אז מי אומר שהוא עדיין לא מצא?