במסגרת ערעור שהוגש אליו, קבע כי אין לפטור אב מחובת תשלום מדור בסיסי- אף שבמקרה דנן, על הדירה שבה גרה האם יחד עם הילדים לא הייתה משכנתא- ולמעשה לא ניתן היה להצביע על סכום אותו יש לשלם.

ביום 14.5.07 ניתן בבית המשפט לענייני משפחה פסק דין על דרך הפשרה לפיו חוייב האב במזונות לקטין ולאחיו+ תשלום 40% מעלות שכר דירה עד לתקרה של 650$ לחודש, וכפוף לכך שהקטינים יתגוררו בדירה ויוצג חוזה שכירות חתום.

לאחר מכן, התנהלו הליכים משפטיים בעניין הרכוש, והוסכם כי האם תקבל 1.3 מיליון ₪.

אחרי חודשיים, האם קנתה דירה מהכסף שקיבלה ומהכסף של אמא שלה שעזרה לה , או אז הפסיק האב לשלם את המדור.

האמא הגישה בשם הקטין תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. התביעה שלה נדחתה והיא אף חוייבה לשלם סך של  15,000 ₪ כהוצאות.

בית המשפט קמא , בנושא המדור, קבע כי ההלכה היא שכל עוד האם אינה משלמת בפועל שכ"ד או משכנתא, אין מקום לחיוב מדור עבור הקטין.

ובנוסף נטען כי במקרה דנן, לא הוכח שינוי נסיבות בהכנסות האם אלא להיפך, הכנסתה גדלה באופן משמעותי וכן ההון שלה.

לאור כך, הגישה האשה ערעור בעניין תשלום המדור וההוצאות שנפסקו.

חיובו של אב לשאת בהוצאות דיור נגזר מחיובו בתשלום מזונות.

החיוב נבחן עפ"י הדין האישי- הדין העברי. וזה משתנה בהתאם לגיל הילדים .

בחינה של המשפט העברי  מלמדת כי אין לפטור אב מתשלום המדור, גם אם הילדים מתגוררים בבית אמם שנרכש מכספיה ואין כל הוצאה בפועל למימונו.

השופט שוחט בחן את חיוב האב במזונות, כדי להסיק לגבי חיובו במדור:

ישנם 3 קבוצות גיל:

האחת- עד גיל 6 – שאז חלה חובה מלאה על האב וזה לא תלוי במצב הכלכלי שלו או של האמא. ומכאן, נלמד שגם כאשר הקטינים מתגוררים בבית השייך לאמם, על האב לשאת בעלות המדור.

ולכן, גם כשתשלום המזונות משמש למימון החזרי המשכנתא שנטלה האם, האב יחוייב במדור ואין מקום להפחית את שיעור החיוב של האב במדור.

השניה – מגיל 6 ועד 15 – זה מ"דין צדקה", ואולם ישנם 2 דעות: האחת סוברת כי יש לברר את יכולתה של האם שמחוייבת אף היא. הדעה השניה סוברת כי קבוצה זו דומה לראשונה ולכן אין מקום להתחשב ביכולותיה של האם בעניין תשלום המדור ע"י האב.

השלישית – מגיל 15 ועד 18 – החיוב הוא מכוח דיני צדקה ולכן יקבע אף היקף החיוב לרבות בנוגע לעלות המדור, תוך התחשבות ביכולות האם. ולכן, ניתן להתחשב בהיקף הונם של 2 ההורים בשיעור חיובו במזונות, ולהפחית משיעור זה במדור ילדיו בשל הגדלת הונה של האם עקב השימוש בכספים שיועדו למדור , לשם תשלום החזרי המשכנתא.

                         

יובהר כי המדובר הוא בדיור בסיסי בלבד ! החיוב בהפרש בין העלות הבסיסית לבין עלותו של "הדיור הראוי" יהא עפ"י דיני צדקה ויכול שיושת גם או רק על האם.

 לעניין דבריו של בית המשפט קמא כי לא הוכח שינוי נסיבות- אומר השופט שוחט כי לא מדובר בתביעה לשינוי נסיבות קלאסית (על אף שהוכתרה ככזו), אלא בתביעה של לחייב את האב בעלות הדיור של בנו הקטין – מצב עובדתי חדש.

 

אין בסיס הלכתי לפטור את האב מלשאת  בעלות "דיור בסיסי" לילדיו ה"קטני קטנים". חובה זו קיימת ללא קשר ליכולתם של הקטינים ובהקשר זה ללא קשר לעובדה שהילדים מתגוררים בבית האם שנרכש על ידה במלואו או באמצעות מימון חלקי של משכנתא.

בית המשפט המחוזי הורה להחזיר את התיק לבית המשפט קמא, כדי לבחון מחדש את שאלת השתתפותו של האב בעלות הדיור של הקטין (שהיה בעת הגשת התביעה בן 13 וכיום בעוד חודש וחצי יהיה בן 15).

כמו כן, הוא ביטל את ההוצאות שהושתו על האם.

 

 

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף.

ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.