אין זה סוד, כי בשנים האחרונות חלה עליה חדה במספר האמהות החד הוריות, וכן במספר הזוגות המגדלים יחד ילדים, ללא נישואין (ידועים בציבור).

 

למעלה מ-73 אלף זוגות הם בני זוג שחיים יחד, אך אינם נשואים זה לזו, ומספר האמהות החד הוריות הרווקות לילדים עד גיל 17 עולה על 14,000.

 

במצב שכזה, מתעוררת השאלה- כיצד יש לקבוע מזונות לילד שהוריו אינם נשואים זל"ז- בין אם מאחר וחיו כידועים בציבור ונפרדו, ובין אם מעולם לא היה ביניהם יותר מקשר מזדמן?

במקרה בו זוג מתגרש, ברור לנו כי האם רשאית לתבוע מזונות לילדיה, ואלו יקבעו בהתאם להכנסות ההורים וצרכי הילדים.

אולם, מה קובע החוק במקרה בו מדובר באם יחידנית, או בידועים בציבור?

 

חשוב להדגיש כי זכאותו של ילד למזונות עבורו אינה קשורה למצבם המשפחתי של הוריו.

ילד זכאי לסיפוק צרכיו, בין אם הוריו נשואים זה לזה, ובין אם לאו, ובין אם נולד כתוצאה מקשר נישואין, מרומן או מסטוץ חד פעמי, והדבר אינו מעלה ואינו מוריד  מחובת האב לדאוג למזונות הקטין עד להגיעו לבגרות.

(המאמר אינו מתייחס למצב בו ילד נולד כתוצאה מתרומת זרע אנונימית, שם לא ידועה זהות האב וממילא הוא לא נטל על עצמו חובות).

 

אולם, חשוב לציין כי למצבם האישי של ההורים ישנם השלכות על ילדיהם:

 

ראשית, העובדה כי ההורים אינם נשואים משליכה על נושא האבהות.  

ככלל,  כאשר לזוג נשוי נולד ילד- הרי שהבעל ירשם אוטומטית כאב, והילד יקבל את שם משפחתו.

במקרה בו הזוג אינו נשוי - על האב להצהיר על אבהותו, ולבצע רישום במשרד הפנים.  ללא הרישום - הילד יישא את שם משפחתו של אמו בלבד.

באם האב לא מכיר בילד שנולד כשלו, וכאשר האם רוצה לקבל מזונות עבור בנה – עליה להגיש תביעת אבהות, ורק לאחר שתערך, בד"כ, בדיקת רקמות ויוכח כי הנתבע הינו האב, ניתן יהיה לחייבו במזונות.

 

השלכה נוספת יכולה להתעורר מקום בו הקטין נולד כתוצאה מסטוץ מזדמן, ובאם יוכח כי האישה רמתה את האב ונכנסה להריון בכוונה (היינו, הגבר הפך לאב בעל כורחו).

במקרים כאלו, לעיתים ביהמ"ש לא יפסקו סכום מזונות גבוה, מתוך הנחה כי האישה נטלה סיכון מחושב כאשר החליטה להכנס להריון על דעת עצמה, יש לשים לב כי במקרה שכזה לא ניתן להצביע על רמת חיים  של הצדדים אותה יש לשמר עבור הקטין – מאחר וכלל לא חיו יחד. 

 

כאשר גבר ואישה מחליטים להביא לעולם ילד ללא נישואין, כתוצאה מניהול קשר של ידועים בציבור, ובין אם לכל אחד מהם בן זוג אחר (בני זוג חד מיניים)  אני ממליץ לערוך הסכם מקיף עוד קודם להולדת הילד,  או לכל הפחות- מיד עם היולדו, ולהתייחס לכל הנושאים העומדים על הפרק,  כגון מימון בדיקות ההיריון,  ברית, גובה מזונות הקטין, משמורת,  סדרי ראיה, קביעת שם משפחתו של הילד, וחלוקת רכוש.

 

כמו כן, יש לכלול בהסכם רכיבים נוספים שלא בהכרח יהיה בהם שימוש, אולם נועדו להגן על הילד בעתיד, כגון זהות המשמורן במידה וההורה המשמורן ילך לעולמו, האם מותר למי מהצדדים לעבור דירה ואם כן- לאיזה מרחק?, מה קורה אם מי מהצדדים מתחתן, סכום המזונות במקרה של פטירה, מה קורה במצב בו מופר ההסכם, או שלא ניתן לעמוד בו עוד, וכיוצב'. 

 

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף ויש לבחון כל נסיבות מקרה לגופו. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.