החוק קובע מיהם הזכאים למזונות וכן את תקופת זכאותם, כדלקמן:

 

א. בן זוגו של המנוח - המזונות ישולמו בכל תקופת האלמנות. (וכאשר בית המשפט רשאי לתת מענק חד פעמי לאלמנה שנישאה).

ב. ילדי המוריש - המזונות ישולמו עד גיל 18. אם המוריש הותיר ילד נכה, מפגר או חולה נפש, הוא זכאי לתשלום כל עוד הוא נמצא במצב זה. 

ג. ילד בגיר, עד להגיעו לגיל 23 - אם בית המשפט קבע כן.

ד. הורי המוריש- אם הנפטר פרנסם עד  לפטירתו. המזונות ישולמו להם כל חייהם.

 

סעיף 56 לחוק הירושה קובע מבחן נזקקות כתנאי לקבלת מזונות מהעיזבון – כלומר, על המבקש מזונות להוכיח כי אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים. 

 

מבחינה פרוצדורלית, הרי שעל הבקשה להיות מוגשת לפני חלוקת העיזבון. באישור בית המשפט, ניתן יהיה לדון בבקשה גם אם הוגשה תוך 6 חודשים ממועד החלוקה. 

 

 

1. שווי העזבון.

2. חלקם של הזכאים למזונות.

3. רמת החיים של המוריש והזכאי למזונות.

4. רכוש הזכאי למזונות.

5. הכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא.

 

כך למשל, אם הוכח כי הקטין יקבל מהעזבון חלק שמספיק לצרכיו, או כי ההורה האחר יכול לדאוג לכל צרכיו או לדוגמה אם הקטין זכאי לקצבת שארים או יש לו חסכונות שההורים חסכו עבורו- יתכן ולא יקבל דבר, או לחילופין סכום נמוך. 

 

 

 

1. אם בית המשפט סבור כי העיזבון אינו מספיק עבור תשלום מזונות לכל הזכאים, רשאי בית המשפט לפסוק מזונות רק לאלה שנראים לו כזקוקים ביותר.

 

2. גם אם יוחלט לפסוק מזונות-לא יפסק לזוכה יותר מכדי חלקו בעיזבון.

 

3. במקרים המתאימים, בית המשפט עשוי להחליט כי יש צורך לפסוק מזונות זמניים, עד למתן החלטה על סכום מזונות קבוע. 

 

4. בית המשפט רשאי להחליט על פסיקת מזונות למפרע, החל ממות המוריש. 

 

5. בית המשפט יקבע האם הסכום ישולם אחת לתקופה, או חד פעמי, וכיצד ישולמו המזונות - בקצבה, בהפקדה, בהשקעה וכיוצב', ולמי יסופקו. לדוגמה, במקרה של קטינים, יתכן ובית המשפט יחליט על העברת סכום מזונותיהם ישירות לאמם שנותרה בחיים בדרך של קצבה חודשית

 

6. לאחר שנקבע סכום המזונות, ואם התעורר צורך בכך בשל שינוי נסיבות, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להקטין או להגדיל את שיעורם.

 

 

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.