לדברי עו"ד שירי זיידמן, העוסקת רבות בדיני משפחה ומאבקי משמורת, הפרשה הזו, שיש רבות כמותה שלא נחשפות, מציפה דילמה קשה העומדת בפני הורים גרושים רבים: מה על הורה לעשות כאשר הוא חש שההורה השני מזיק לילדים?

 

לדברי עו"ד זיידמן השאלה מורכבת, מפני שחשוב מאד לבדוק למה הכוונה בביטוי "מסתגרת".  במקרה והאם לא מוכנה שהאב יכנס ויבקר את הילדים חרף הסדרי הראייה, מדובר בהתנהגות לא תקינה, ולא חוקית, אבל לקרוא לתופעה כזו "הסתגרות" שמאד מזכירה באופיה חטיפה, ולערב בכך באופן מיידי את גורמי המשטרה והרווחה – היא תגובה מוגזמת – לא מידתית, שעלולה להגביר את החיכוך בין ההורים בצורה מאד משמעותית, שרק עלולה לפגוע בסופו של דבר בילדים עצמם. 

לעומת זאת, כאשר האם לא מוכנה לתת לאנשי הרווחה להיכנס לדירה – מדובר במצב בעייתי ביותר, מנוגד לחוק מכמה היבטים: היבט של סיכון חיי הקטינים, הפרת הוראה חקוקה (במידה וישנן החלטות בית משפט הנשענות על תסקירי שרותי רווחה), והפרת פסקי דין הנוגעים להסדרי ראייה של האב את הקטינים.

לדברי עו"ד זיידמן, כאשר הילדים הוכרזו כילדים בסיכון, עקב נסיבות קודמות, או שהוחלט להעבירם למשפחות אומנות, והאם מסרבת לאפשר את המעבר, היחס של כל הגורמים להסתגרות כזו עלולה לעלות מדרגה, והדבר יכול להוביל לפריצת כוחות ימ"מ לדירה, כמו שארע במקרה הנוכחי. 

 

 

לדברי עו"ד זיידמן, כאשר ההורה אינו עומד בהחלטות בית משפט, ישנו חשש להזנחה. לדבריה, בדרך כלל, משפחות אלו ידועות ברווחה. כאשר מגיע מידע על הזנחה או חשש לחיי הקטין, ברווחה פועלים מיד להוצאת הקטינים מחזקת האם או האב, כי יש צורך בהתערבות מידית של שרותי רווחה לבדיקה האם ההורה המשמורן, ברוב המקרים האם - כשירה להחזקת ילדיה.

עו"ד זיידמן מדגישה, שנושא היד הקלה של שרותי הרווחה בכל הנוגע להוצאת ילדים מידי הוריהם, והעברתם למשפחות אומנות, עלה לאחרונה לכותרות ולא בכדי. "אכן, הנושא אמור לעבור בדיקה יסודית, מפני שהוצאת ילדים מחזקת הוריהם הוא צעד חריג וקיצוני ביותר – ומשפיע בצורה מאד קשה על חייהם של המעורבים. לדעתי כל הנושא חייב לעבור בדיקה מעמיקה ורביזיה, כי המצב כיום בעייתי ביותר, ויש עשרות מקרים אם לא יותר, בהם נלקחים ילדים מהוריהם, מבלי שלדבר יש צידוק אמיתי".

מה על ההורה השני לעשות כאשר הוא חש או חושד שמעשיו של הפרטנר שלו בגידול הילדים עלול לסכן אותם?

לדברי עו"ד זיידמן, ההורה חייב לבדוק ראשית עם יש בצד השני עם מי לדבר. 

"חשוב לזכור שאסור שהילדים יהפכו לכלי בגירושין, ולא חשוב מה המשקעים מהגירושים, כל עירוב של הרשויות בצורה סתמית פוגעת קודם כל בילדים". 

לדברי עו"ד זיידמן חשוב, כהורה, לבדוק את הנושא לעומקם של דברים. לא להגיע לרשויות רק עם השערות. יש לא מעט אבות אשר בעקבות הליכי גירושין, משערים השערות אשר אינן תואמות למציאות. "מומלץ לשוחח עם המורים בבית הספר, לבדוק אם הילדים החלו לפתח התנהגות שונה, האם הילדים מגיעים מוזנחים, ללא ספרים, ללא אוכל – כל אלה יכולים להעיד על הזנחה". 

במידה והחששות מתאמתים בדרך כזו או אחרת, או כאשר הילדים עצמם מדווחים להורים על סיטואציות שאינן נורמטיביות – יש לפנות, באמצעות ייעוץ משפטי מתאים, או באופן עצמאי, אל בית המשפט למשפחה, בתביעה ובסעד דחוף לסיוע של שרותי הרווחה.

 

לדברי עו"ד זיידמן, הגישה הננקטת היא בכל מקרה לגופו. כאשר מדובר על חריגות מהתנהגות נורמטיבית הניתנות להסבר או לפרשנות, כמו למשל, איחור בלקיחת הילדים מהמסגרות החינוכיות, הרשויות יורו קודם כל על תסקיר של שירותי הרווחה, בו תופגש עובדת סוציאלית מטעם מחלקת הרווחה בעירייה עם ההורים, ותערוך תסקיר על המסוגלות ההורית שלהם. תסקיר שלילי על מסוגלות הורית של ההורה המשמורן עשויה לשכנע את בית המשפט להעביר את המשמורת להורה השני, או להתחיל לטפל בילדים באמצעות שירותי הרווחה. 

כאשר מדובר במקרים קיצוניים יותר, הגובלים בסיכון הילדים ובהזנחתם הקשה, יפעלו הרשויות באופן מיידי להוצאת הילדים מרשות ההורה המשמורן, והעברתו באופן זמני למשפחה אומנת, עד אשר הפרטים יתבררו לאשורם. אם יתברר כי ההורים לא מסוגלים לגדל את ילדיהם, הילדים יועברו למסגרות אומנות, ואף לאימוץ. 

 

לדברי עו"ד זיידמן, כאשר קיימים סימנים לסכנה לילד, חשוב לפעול במהירות. פעמים רבות הסימנים להזנחה של קטינים ולסיכון חייהם חומקים מעיני גורמי הרווחה והחינוך, ועל כן תפקיד ההורה והסביבה להתריע בפני סימנים כאלה ולא להקל בהם ראש. 

לעו"ד זיידמן חשוב להזכיר מקרים לא מעטים בהם פגעו הורים בילדיהם. לא תמיד הרווחה מצליחה לפעול במהירות להוצאתם של אותם קטינים. "חשוב מאד שלא להגיע למצב בו קיים סיכון חיים ממשי של הקטינים, כמו החשש כי האם תפגע בילדים – ולכן יש לפעול במיידית". לדברי עו"ד זיידמן, מומלץ בכל מקרה, אם לפני ואם אחרי הפנייה לרשויות, להיעזר בייעוץ משפטי מתחום המשפחה, אשר יוכל לסייע להורה להגיע לתוצאה האופטימלית עבור הילדים כתוצאה מהסיטואציה שהתפתחה.