אז מה המתכון הנכון לגירושים? חלק ג'

ילד יודע שהוא נולד לשני הוריו ובגופו חבוי DNA  של שניהם. עצם החשיבה שאחד מההורים אינו לגיטימי, אלא "פושע", "בוגד", או בעל תכונה בסיסית שלילית אחרת, גורמת לילד לתהות בחרדה: האם גם אני כזה?

פרק ראשון מתוך הספר: "איך להתגרש מבלי להרוס לילדים שלכם את החיים?" / עו"ד שירי מלכה


אז מה המתכון הנכון לגירושים? חלק ג'
 

היחסים והתקשורת בין ההורים

ההגדרה העצמית של ילדים נובעת מקבוצת ההתייחסות הקרובה אליהם – הוריהם. ילד יודע שהוא נולד לשני הוריו ובגופו חבוי DNA  של שניהם. עצם החשיבה שאחד מההורים אינו לגיטימי, אלא "פושע", "בוגד", או בעל תכונה בסיסית שלילית אחרת, גורמת לילד לתהות בחרדה: האם גם אני כזה? הרי מחצית ממני נוצרה מאבא, אם הוא פושע, אולי גם בי מסתתר פושע? אם נאמר על אמא שלי שהיא בוגדת, יצאנית או גנבת, אולי גם בי חבויות התכונות האלה? שהרי דמה זורם בעורקיי. 
שלמות נפשו של הילד קשורה קשר ישיר ובלתי אמצעי עם הלגיטימציה שניתנת לשני הוריו. ההגדרה העצמית שלו כבן או כבת מבוססת על שמירת הקשר שלו עם שניהם, וגיבוש הזהות שלו נובע מן היחסים עם כל אחד מהם. ומכאן, מטרת ההורים חייבת להיות זהה ומאוחדת: להציג בפני ילדיהם שתי דמויות הוריות רבות השפעה, ולוודא שהקשר ביניהם יהיה טוב, מקדם ומכיל. כל הורה חייב גם לעודד את הקשר בין ילדיו לבין ההורה השני, כדי למנוע מאבק נאמנויות. 
מובן שלפני הכול, כל אדם העומד בפני גירושין חייב לברר לעצמו בצורה מעמיקה מהי זהותו העצמית וכיצד הוא רוצה לחיות את חייו מעתה. כדי להיות מסוגל ליצור קשר חיובי עם ההורה השני עליו להחליט מה הוא מתחייב להשיג בסוף התהליך עבור עצמו ועבור ילדיו, ולקבוע את אמות המידה שלפיהן ינהל את חייו בתוך תהליך הגירושין.
 
קל לנו מאוד לגלוש לאחר הגירושין להתנהגויות לא מקדמות ולשקוע במצב נפשי קשה וכבד, הרי הכול משתבש וחלום המשפחה המאוחדת מתנפץ. לעיתים קרובות הגירושין באים בעקבות בגידת בן הזוג באמון שלנו בדרך זו או אחרת, בין שזו בגידה כלכלית ובין שמדובר בבגידה בקשר הזוגי. קל לנו גם להמציא תירוצים מדוע אנחנו מתקשים להסתגל לתהליך הגירושין, ובשל כך להוריד את אמות המידה שאנו מבקשים לסמן לעצמנו. 
על כל הורה לקבוע לעצמו, אם כך, יעדים וסטנדרטים שעל פיהם ראוי שיחיה, וגם אם קיימת הסתה או התגרות מצד ההורה השני, רצוי שלא להיגרר אחריהן, אלא להישאר נאמנים לקריטריונים שנקבעו מראש. 
 
לאחר שהבנו את מקומו של הילד ואת תפקידו של כל אחד מאתנו כהורים, האלמנט החשוב הבא יהיה פיתוח תקשורת ישירה וטובה בינינו. תקשורת כזו ושיתוף פעולה בכל הנוגע לתפקידנו כהורים, יצמצמו בהחלט את השפעת החשיפה של הילדים לקונפליקט מתמשך. לעומת זאת – עימותים, ויכוחים, צעקות ושיח משפיל בין ההורים יגרמו לחרדה אצל הילדים, וישפיעו באופן ישיר על חוסר הביטחון שלהם. 
 

ומספר טיפים נוספים: 

 

בן זוג חדש

אלמנט נוסף, חשוב מאין כמותו, שיש לתת עליו את הדעת, הוא כניסתו של אדם שלישי לחיי הילדים. כאשר אחד מן ההורים מוצא בן או בת זוג חדשים, הדבר מחייב הסתגלות נוספת, משמעותית ביותר.
לעיתים קרובות מצטרפים למשפחה גם ילדיהם של בני הזוג החדשים. אם 'מיזוג' זה יצליח, ההשתלבות תהיה קלה ונעימה, אך במקרים רבים מתרחשות התנגשויות בין הילדים, והן תורמות לחוסר יציבות במשפחה שהתרחבה. 
 

תמיכת הסביבה

בכדי להתמודד בדרך טובה עם תחושות התלישות וחוסר האמון שמרגישים ילדים, חשוב ביותר לזכות בתמיכת הסביבה. סביבה תומכת מהווה גורם חשוב למבוגרים לא פחות מאשר לילדים. עוד בתחילת הדרך כדאי להבהיר לאנשים הסובבים אותנו, שגירושין אינם מחלה ולא כישלון של אף אחד מן הצדדים. זוהי עובדה, חלק מתהפוכות החיים. ברגע שאנו נתייחס לכך בצורה נכונה, גם הם יקבלו את התהליך שאנו עוברים בדרך טבעית. 
חשוב שסבים, סבתות, דודים, דודות וחברים קרובים יהיו שותפים למתרחש בחיינו, כך יוכלו להוות קבוצת התייחסות ותמיכה עבורנו ועבור הילדים כאחד. 
 

התייעצות עם אנשי מקצוע

יחד עם זאת ברגעי משבר, אם אתם מרגישים שספינת חייכם מיטלטלת בין הגלים הגבוהים וקשה לכם לנווט אותה בעצמכם לחוף מבטחים, תוכלו לבקש סיוע מ'אנשי ים' מנוסים. 
מאחר שקהילת הגרושים הפכה עם השנים לגדולה ורחבה מאוד נוצרה סביבה רשת של אנשי מקצוע מעולים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכולוגים או מאמנים לגירושין, ומטרתם כולם לעזור למשפחות לעבור את השלב הקשה בחייהן. מומלץ מאוד להיפגש עם איש מקצוע, ולו לפגישה אחת, הוא יעניק לכם מן הידע והניסיון שלו. 
 
 
"מי שהופך למנצח הוא אותו ילד שלמד לכאוב ולהתחזק, שידע לקבל תמיכה כאשר נזקק לה וגם לתת אותה כשנזקקו לה אחרים, וזה שיכול
לראות מעבר לקושי ולכאב ולחוש שהוא צומח מתוך המשבר"
(Hetherington, 1989).
 
למקרה שפספסת:
לקריאת חלק א' - לחצי כאן
לקריאת חלק ב' - לחצי כאן