עד היום, מי מהצדדים אשר נקלע לסכסוך גירושין, יכל להגיש לביהמ"ש לענייני משפחה או לביה"ד הרבני תביעה בנושא רכוש/מזונות/משמורת, או גירושין (את האחרונה ניתן להגיש לביה"ד הרבני בלבד).

כעת , החוק מחייב פניה לגישור בביהמ"ש/בביה"ד, טרם הגשת תביעה. 

א. טרם הגשת תביעה לגופו של עניין, יש להגיש בקשה לישוב סכסוך לביהמ"ש לענייני משפחה או לביה"ד הרבני. הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בנוגע לסכסוך או סמכות.

 

ב. תוך 45 יום מהגשת הבקשה יתקיימו 4 מפגשים  במרכז הנקרא "מרכז מהו"ת", בו ינסו להביא את הצדדים להסכמה. דין מפגשים אלה כדין דיונים, בכל הנוגע לחובת ההתייצבות.

 

ג.   לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע, ניתן לצמצם את מספר הפגישות, וכן ניתן יהיה להאריך את תקופת ה-45 יום ל- 60 יום.

 

ד. באישור היחידה, ניתן להביא לפגישות עו"ד בתחום דיני המשפחה והגישור.

 

ה. היחידה מוסמכת לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין  מזונות וסדרי ראיה לתקופת הגישור או להפנותם לגורם מסוים להמשך הסדרת הנושא.

עם תום הפגישות, היחידה תיתן את המלצותיה לצדדים, כיצד ניתן ליישב הסכסוך.

 

ו. אם הצדדים הגיעו להסדר, הערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה מוסמכת לתת תוקף של פס"ד להסדר זה.

אם הצדדים לא הגיעו להסדר, כל צד רשאי, תוך 10 ימים מהפגישה האחרונה, להודיע האם ברצונו להמשיך גישור במקום אחר.

 

ז. לאחר שתמו הפגישות, וכן חלפו עשרת הימים, יש לחכות 15 יום נוספים על מנת להגיש תביעה, ככל שההליך לא הסתיים בהסכם, או ברצון להמשיך גישור במקום אחר.

 

ח. הזכות הראשונית להגשת התביעה ניתנת לצד שהגיש הבקשה, לערכאה אליה הוא יחפוץ, תוך 15 יום. באם חלפו 15 יום והוא לא עשה זאת- הזכות עוברת לצד השני.

1. בקשה לעיכוב יציאה מהארץ.

2. בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים.

3. בקשה לסעד זמני דחוף (בעתיד יותקנו תקנות אשר יגדירו מה נכלל בהגדרה זו).

 

צווים אלו, ככל שיינתנו, יעמדו בתוקף עד אשר תינתן החלטה אחרת, וכאשר יודגש כי עצם הדיון בסעד הזמני אינו אומר כי ביהמ"ש קנה סמכות לדון בתביעה.

 

 

כל האמור במאמר זה לא בא במקום ייעוץ משפטי פרטני ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.