במדיניות שנהגה עד כה, שילם הגבר את מזונות הילדים גם במקרים של משמורת משותפת, וגם אם האישה הרוויחה יותר מהגבר.

 

הואיל וחובת המזונות הוטלה על האב, נעשתה ה"התמודדות" עם גובה המזונות במסגרת בקשות להפחתת סכום המזונות במקרים בהם חל שינוי נסיבות.

או אז, שומה היה על האב להוכיח שינוי נסיבות מהותי ומתמשך (בנבדל מזמני), שהתרחש לאחר קביעת שיעור המזונות, וכן להוכיח, כי עסקינן בשינוי, אותו לא ניתן היה לצפות מראש. 

 

היו מקרים בהם הופחתו סכומי המזונות. למשל, במקרה שהאב הוכיח ירידה משמעותית בדמי המדור המוטלים על האם, ושינוי ניכר בעלויות מגוריה.

ועוד דוגמא - במקרה של הולדת ילד נוסף לאב, הגוררת ירידה חדה במצבו הכלכלי והרעה בהכנסותיו. כמו כן, במקרה של מעבר הקטין להתגורר עם האב, או להבדיל - במקרים קיצוניים של סירוב הקטין לקשר עם אביו ואי קיום הסדרי הראיה, ועוד.

 

ברם, הנחת היסוד היתה כי חובת המזונות חלה על האב, והחלטות בדבר הפחתת סכומי המזונות ניתנו ביד קמוצה.

 

השינוי   כיום :

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט העליון, שבגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה. כך, נקבע שחלוקת המזונות בין ההורים תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות, לרבות שכר העבודה שמשתכר כל אחד מהם, מכלול האמצעים הכלכליים העומדים לרשותם, חלוקת המשמורת הפיזית על הילדים בפועל, והתחשבות בכלל נסיבות המקרה.

 

לאור פסק דין תקדימי זה, הכנסתה של האישה, כמו גם היות המשמורת משותפת – מהווים שיקולים כבדי משקל בכל הנוגע להפחתת סכום המזונות המוטל על האב.

לא ניתן להתעלם מגובה ההכנסות של האישה, כשם שלא ניתן להתעלם מזמני הטיפול של כל אחד מההורים בילד. במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום. ואם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו.

 

זהות ההורה שישלם מזונות וגובה תשלום המזונות ייקבעו בין השאר לפי רמת ההכנסה של שני ההורים ולפי מידת הטיפול (המשמורת) בילד. המשמעות היא ששיעור התמיכה הכלכלית לגידול ילד יחושב ללא התייחסות מגדרית אלא על בסיס שוויון הורי. אם האם מרוויחה יותר מהאב – סכום המזונות החודשי של האב יקטן. ככל שהילדים נמצאים יותר זמן אצל האב – כך יירדו דמי המזונות המוטלים על האב. 

 

כלומר, מעתה ואילך קביעת המזונות לא תבוסס על סטראוטיפים מגדריים השייכים לעבר, אלא על יכולותיהם הכלכליות של האב והאם. שכן, ביהמ"ש העליון קבע, שאין טעם ענייני להבחין בין האב לבין האם לענין החיוב במזונות בגילאי 6-15.

שיקולי שוויון וצדק מחייבים את הקביעה ששני ההורים יחוייבו במזונות הקטינים באופן שווה מדין צדקה, תוך שחלוקת הנטל בפועל תיקבע בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות הכנסה מעבודה.

 

כך, יצאה ההנחיה מפי ביהמ"ש העליון, לפיה בתי המשפט הפוסקים בענייני המזונות לא יסמכו על המספרים היבשים (לענין נתוני ההשתכרות של ההורים ולענין יחס השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים). אלא בטרם פסיקת סכום המזונות יתבוננו בתי המשפט על התא המשפחתי שלפניהם, על נסיבותיו הפרטניות וכלל נסיבות הענין, כאשר שיקול העל המנחה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים.

בתי המשפט לא יהיו מחוייבים לנוסחאות אריתמטיות נוקשות, אלא ישקלו שיקולים שונים העולים ממכלול הנסיבות המשפחתיות, ויוקנה להם שיקול הדעת לחתור ליעד של שוויון מהותי בין ההורים בנשיאה בהוצאות הילדים.

 

 

אין ספק, שפסק דינו של בית המשפט העליון מסמל את תחילתו של עידן חדש, ומשרת באופן ישיר את טובת הילד עצמו.

 

יצויין, כי תמיד קנויה להורים הזכות להסדיר את היחסים הכלכליים ביניהם בהסכם. במידה שההורים השכילו להגיע להסכמה לענין גובה המזונות, ייפסקו המזונות בהתאם למוסכם.

 

הניסיון הוכיח, כי הסדרת הפרידה הכלכלית במסגרת הסכם – טובה יותר ויציבה יותר, ובוודאי מופחתת אמוציות המתעוררות כתוצאה מהליכי משפט מתישים, ממושכים ויקרים.

מומלץ ורצוי להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, גם לצורך עריכת הסכם. זאת, על מנת שיהא בפני הצדדים מלוא המידע באשר לזכויותיהם וחובותיהם החוקיות בטרם כריתת ההסכם ביניהם, בחינת מכלול השיקולים הכרוכים בעניין וקבלת החלטות בעינא פקיחא.

 

 

עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר - און,  ממשרד  בר - און,  כהן,  עורכי - דין,  מומחים בבתחום  הליטיגציה  –  התדיינות  בבית  המשפט ,  דיני  משפחה  ודיני  ביטוח  ונזיקין ,  כולל  רשלנות רפואית.  www.Bar-OnCohen.co.il