בחודש תשרי, תקופת החגים, מתעוררת שאלה קשה אצל משפחות חד הוריות רבות- היכן יישהה הילד בחג, עם אמא או עם אבא?, מציינת עו"ד טלי אלמן, ומוסיפה כי ראשית לכל יש לזכור כי אף אם ההורים נפרדו, עבור הילד הם נשארו ויישארו תמיד אמא ואבא.

בחודש תשרי, תקופת החגים, מתעוררת שאלה קשה אצל משפחות חד הוריות רבות- היכן יישהה הילד בחג, עם אמא או עם אבא?, מציינת עו"ד טלי אלמן, ומוסיפה כי ראשית לכל יש לזכור כי אף אם ההורים נפרדו, עבור הילד הם נשארו ויישארו תמיד אמא ואבא.

 

בהעדר הסכמה בין ההורים לגבי הסדרי הראיה של הילד, פונים ההורים לביהמ"ש כדי שיסייע להם ויקבע הוא את הסדרי הראיה של הילד עם ההורה שאינו משמורן, מסבירה עו"ד טלי אלמן ומציינת כי חשוב ואף חובה להתייחס לצרכיו הרגשיים,רוחניים ונפשיים של הקטין תוך שימת לב לעובדה כי זכותו של לקיום של קשר עם שני הוריו.

 

עו"ד טלי אלמן מציינת כי ביהמ"ש העליון הביע דעתו כי בדיני משמורת קטינים עקרון טובת הילד הינו: "עקרון על והוא ניצב כעקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים".

 

עו"ד טלי אלמן מסבירה כי במסגרת ועדת רוטלוי נערך נסיון להגדרת עקרון טובת הילד (במסגרת הצעת חוק השמה חוץ ביתית של ילדים, התשס"ג –2003). העקרון הוגדר באמצעות רשימה בלתי סגורה של זכויות צרכים ואינטרסים של הילד אותם ראוי לשקול עת מיושם עקרון "טובת הילד". בסעיף 3(ב) להצ"ח פורטו חלקם, וביניהם: רצון הילד, רגשותיו דעותיו ועמדותיו, שלומו הגופני והנפשי של הילד, גילו וכשריו המתפתחים, מימד הזמן בחייו, מינו, תכונותיו ומאפייניו הרלבנטיים לעניין הנדון.  בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין, בין היתר, כי כיום יש לייחס משמעות חדשה למושג "טובת הילד" ולעבור מנקודת המבט הפטרנליסטית שעמדה ביסוד המושג לנקודת מבט הרואה בילד אדם שלם ועצמאי אוטונומי ובעל זכויות.

 

עו"ד טלי אלמן מסבירה ומפרטת כי השיקולים אותם ישקול ביהמ"ש בבואו לדון בסוגיית הסדרי ראיה בכלל ובתקופת החגים בפרט יהיו:

1. שמירת קשר תקין של הקטין עם שני הוריו- סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע את זכות ההורים להחליט על זהות ההורה בעל המשמורת ועל "זכויות הביקור/המגע" (אותן נהוג לכנות "הסדרי ראייה") עם ההורה הלא משמורן. ההנחה העומדת בבסיס הזכות הינה כי שמירה על קשר רצוף ומשמעותי של הילד עם ההורה הלא משמורן עולה בקנה אחד עם טובתו. שיקול זה מחייב את ההורה המשמורן בהבטחת הקשר בין הילד להורה הלא משמורן.

 

2. רצון הילד- בבוא ביהמ"ש לשקול רצונו של קטין עליו לשקלל במצטבר את גילו, רמת בגרותו, יכולתו לגבש רצון עצמאי והיות רצון הילד רצון בעל  עוצמה ניכרת.

 

3. יציבות והמשכיות בחיי הילד- משבר הגירושין מזעזע עולמם של ילדים וקובע סדרים חדשים בחייהם. מכאן החשיבות במניעת שינויים רדיקלים ככל הניתן בשגרת חייהם של הקטינים, על מנת למנוע זעזועים נוספים וחוסר וודאות מעבר לאלה הנגרמים כתוצאת הליך הגירושין עצמו. "עם זאת, עקרון היציבות וההמשכיות אינו עקרון מוחלט, ויש להכפיפו לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה לאור מערכת הנתונים הייחודית לו", מסבירה עו"ד טלי אלמן.

 

"מצופה מן ההורים כי יגלו הבנה וגמישות בעניין, מתוך הפנמה עמוקה של חשיבות הקשר של ילדם עם שני הוריו גם יחד. הסכמת הורים בעניין הסדרי ראיה כמו גם ביצועם באופן המיטבי - מעידה על הבנה של צרכי הילד ותורמת לרגיעה בחייו", מציינת עו"ד טלי אלמן.

 

לסיכום, ממליצה עו"ד טלי אלמן כי במקרים נורמטיביים בהם מדובר בשני הורים מסורים וטובים, יישהו הקטינים בחגים ובמועדי ישראל בתיאום מראש בין הוריהם, לסירוגין עם האם ועם האב עפ"י טבלת "פורת", באופן שחג שנחוג בשנה אחת אצל האם יחוג אצל האב בשנה שלאחר מכן וחוזר חלילה, כמפורט להלן: אצל האם- ראש השנה, שמחת תורה, מחצית שניה של חופש חנוכה, פורים, שביעי של פסח, יום העצמאות. ואצל האב- יום כיפור, חג ראשון של סוכות, מחצית ראשונה של חופשת חנוכה (ללא לינה), ליל הסדר, ל"ג בעומר, שבועות.