העומס הפיזי המתלווה לגידול ילדינו הינו בעל השפעה משמעותית על מערכת השריר והשלד שלנו. פעולה חוזרנית דוגמאת הרמת הילד מספר רב של פעמים ביום , עשויה לגרום לפגיעה על רקע עומס. זו יכולה לבוא לידי ביטוי בכאב שמקורו במפרקי עמוד השדרה, בדיסקים הבין-חוליתיים, בשרירים, בגידים או ברצועות, בקיצור – כאבי גב!

מאת: נטע  אברהם בר-ניב B.P.T פיזיותרפיסטית מומחית לשיקום רצפת האגן. מנהלת "המרכז לטיפול משולב ברצפת האגן"

העומס הפיזי המתלווה לגידול ילדינו הינו בעל השפעה משמעותית על מערכת השריר והשלד שלנו. פעולה חוזרנית דוגמאת הרמת הילד מספר רב של פעמים ביום ,ללא הקפדה על מנח גוף תקין, עשויה לגרום לפגיעה על רקע עומס יתר הנכללת בקבוצת פגיעות מסוג שימוש יתר על רקע פעולה חוזרנית. זו יכולה לבוא לידי ביטוי בכאב שמקורו במפרקי עמוד השדרה, בדיסקים הבין-חוליתיים, בשרירים, בגידים או ברצועות, בקיצור – כאבי גב!

 

עוד במהלך ההיריון חלים שינויים במערכת השריר-שלד של האישה על רקע הפרשה מוגברת של הורמונים מסוג אסטרוגן, פרוגסטרון ורלקסין – הורמונים חשובים המסייעים בגדילת והתפתחות העובר. הורמונים אלה גורמים בין השאר להרפיה של הרקמות הרכות- שרירים, גידים ורצועות ופוגעים ביכולתם לייצב ולתמוך במערכת השלד בצורה אופטימלית. השינויים המשמעותיים מבחינת העליה בדרישות לייצוב בתקופה זו נובעים ממעבר של מרכז הכובד קדימה כתוצאה מגדילת הבטן, פתיחה של מפרק ה- pubis  בקדמת האגן ועוד.

לאחר הלידה מתחיל תהליך הפוך – חזרת הגוף למצבו ההתחלתי קודם ההריון. בד בד מתחיל תהליך השם את האישה בקטגוריה של סיכון יתר לפיתוח הפרעות על רקע שימוש יתר וזאת כתוצאה מהפער הגדול שבין מצבו האוביקטיבי של השלד שלה לבין הדרישות התפקודיות הגבוהות המצופות מממנה כאישה בתקופה זו וזאת בנוסף למחסור בשעות שינה, לחצים שונים וכו'. מבחינה פיזיולוגית מתחיל תהליך של איזון הורמונלי וחזרה לרמות של קודם ההריון, מבחינה ביומכאנית ואנטומית חוזר מרכז הכובד לאחור ונדרשת התאמה מחודשת של היציבה. שרירי הבטן, הגב ורצפת האגן חלשים מאוד וזקוקים לשיקום כדי לחזור לתפקוד אופטימלי. מנגד נדרשת האישה להרמות חוזרות של התינוק ואולי אף להרמתם של ילדים גדולים יותר. נשיאת התינוק נמשכת לעיתים שעות ארוכות ללא מנוחה, יש להתמודד עם הרמת העגלה, הרמת כסא הרכב ועוד... פעולות אלו מבוצעות מספר פעמים ביום ובלילה ולעיתים שלא בצורה נכונה ומסבות נזק מצטבר לשרירים ולרקמות הרכות.

 

לכן, לא מפתיע כי תלונה שכיחה מאוד בקרב נשים אחרי לידה הינה כאבי גב ואגן. כאב הגב יכול להופיע בכל אחד מאזורי עמוד השדרה: הצווארי, הגבי או התחתון. מקור הכאב סביר שהינו בהפרעה בייצוב המפרקי באותו אזור. שרירי הגב מאורגנים ב- 3 שכבות. לשרירים אלו תפקיד חשוב בייצוב מפרקי עמוד השדרה מצד אחד וביצירת תנועה באזור מאידך. במצב בו מדובר בתנועה חוזרנית ללא הקפדה על כללי עבודה נכונים ואם ובנוסף גם קיימת עליה בעומס הפועל על הדיסקים הבין חוליתיים, על השרירים, על הרצועות והגידים, מתפתח אותו כאב שעלול להוביל להגבלה תנועתית ואף למנוע מהאישה מלבצע פעולות פשוטות ויומיומיות. אך כיוון שלא ניתן לוותר על טיפול בילדים עקב כאבים, נוצר מצב בלתי אפשרי לגוף בו הוא נאלץ לתפקד למרות הכאב – מצב אשר עלול להחמיר את הפציעה.

גורמים נוספים לכאבי גב בתקופה זו יכולים להיות עבודה לא סימטרית לאורך זמן כמו בעת אחיזת התינוק כשהוא תמוך ביד אחת ובצד הגוף האחד. אז פועל עיקר העומס על צידו האחד של הגוף וללא חלוקה בין שני הצדדים. שהייה ממושכת בתנוחה מסויימת לאורך זמן גם כן יכולה להסב נזק משום מתח שרירי ולחץ תוך מפרקי מוגבר באזור מסויים ללא הרפייה כפי שקורה בעת פעולת הנקה ממושכת.

 

עייפות ומתח נפשי גם הם גורמים תורמים להופעת כאבי גב על רקע הפחתה בכח ובסיבולת השרירית וירידה במודעות לתנוחות גוף ולפעילות הגוף עצמו וכן כי קיימת נטיה לפגיעות יתר.

 

נשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה מדווחות גם כן על יותר כאבי גב וחלק מהסיבות לתופעה הן היציבה הלקויה המתלווה למצב הדכאוני – מנח הראש הנפול, כיפוף עמוד השדרה הצוארי והכתפיים במנח הקדמי. בנוסף, בהיות האישה בדיכאון, היא נוטה שלא ליחס חשיבות למנחי הגוף הנכונים וכך עלולה לגרום לעצמה לנזקים. 

 

על מנת למנוע את נזקי הפעולות החוזרניות, על האישה לנסות ולהגן על עצמה תוך הקפדה על עבודת גוף נכונה והפחתת עומסים. יש לנסות ולהימנע מעבודה א-סימטית ולנסות ולשתף את שני צידי הגוף בפעולות המבוצעות כדוגמאת אחיזת התינוק במנשא קדמי ופחות כשהוא אחוז בצד אחד של הגוף בלבד.

 

• יש להקפיד על שינוי תנוחה ובעת ישיבה ממושכת כמו בזמן הנקה וכן להעזר במגוון כריות או תמיכות אחרות להקלת הישיבה.
• יש להתאים את גובה משטחי הטיפול – שידות החתלה, האמבטיה, המיטה והעגלה לגובה המותן של המטפל העיקרי ועל ידי כך להפחית מהעומס הנלווה לפעולות ההרמה.
• יש לאחוז בתינוק כשהוא קרוב אליכן ככל האפשר (ולא כשהוא רחוק מהגוף).
• יש לנצל את שעות השינה של התינוק למנוחה (עד כמה שאפשר)
• יש למצוא זמן גם לדברים אחרים המסבים הנאה וסיפוק!
• מותר ורצוי להעזר באנשים אחרים כגון קרובי משפחה, מטפלת וכו' להקלת העומס היום-יומי.