יום הסרטן הבינלאומי

כמו מדי שנה  ב-4/02 נציין יחד עם שאר העולם את יום הסרטן הבינלאומי (World Cancer Day). יום זה נועד לעלות את המודעות הציבורית להבדלים בין סוגי סרטן, מניעה במיוחד, גילוי  וטיפול.

מאת: לוטי זילברמן, מהנדסת כימיה תואר שני עם התמחות בתרופות,תזונה וסביבה


יום הסרטן הבינלאומי
יום הסרטן הבינלאומי זה לא יום חג אלא יום מודעות בינלאומי לבעיה. ההחלטה לציין מדי שנה את יום הסרטן הבינלאומי נקבעה בשנת 2000 בפיסגה העולמית הראשונה נגד מחלת הסרטן, שהתקיימה בפאריס. לכל סוג של סרטן נקבע סמל משלו על מנת להבדיל ביניהם. לדוגמא, הסמל של סרטן השד הוא סרט ורוד, סרט ורוד וכחול הוא סמל לסרטן שד גברים, צבע לבן פנינה סרטן ריאות, צבע ארגמן סרטן ילדים (לא מצביע על הסוג של הסרטן אלה על המודעות), אפור סרטן המוח. יש לציין שיש סימנים כאלה גם עבור מחלות אחרות. 
המודעות למחלת הסרטן עלתה במיוחד במאה ה-21, שכן כיום יש יותר הבנה על מנגנוני המחלה, ידע לאבחון ולטיפול וגורמים שיכולים לעזור בהפחתת מספר הלוקים במחלה.
כרגע מספר החולים שאובחנו כלוקים בסרטן נמצא בעלייה מתמדת בעולם. ב-1990 אובחנו 8.1 מיליון, בשנת 2000 אובחנו 10 מיליון וב-2008  אובחנו 12.4 מיליון. בארץ המצב לא יותר טוב: האגודה למלחמה בסרטן מדווחת על 28,000 חולי סרטן חדשים מדי שנה והתחזית שלהם היא שאחד מכל שלושה יחלה בסרטן במהלך חייו.
מספר אנשים המתים מסרטן בעולם נמצא אף הוא בעליה: מ- 5.2 מיליון בשנת 1990 עלה המספר ל-7.6 מיליון ב-2008 . השאלה היא איפה באה לידי ביטוי ההתקדמות במניעה וריפוי?
 
 

מה הציבור עושה?

אנשים פרטיים, אנשי עסקים, ממשלות, ואירגונים ללא מטרת רווח עובדים ביחד לעזור לציבור הרחב ללמוד על סוגי המחלה, איך לשים לב אם מתחוללים שינוים בגוף שעשויים להצביע על המחלה, כיצד למנוע, וטיפולים.
 

מה הן הפעולות המתבצעות להשגת יעדים אלו?

 
ארגון הבריאות העולמי - (WHO World Health Organization)  הוא סמכות מובילה בענייני בריאות. הארגון מכוון ומתאם עבודות עם ארגונים בעולם על מנת למצוא דרך בינלאומית להפחית את הנזקים הגורמים לסרטן. הנושאים העיקרים שהאירגון מוביל הם מניעה ושיפור איכות החיים של חולי סרטן.
כמה דברים שרצוי לדעת:
 

הטיפולים 

א. טיפולים קונבנציונלים
1. כימיותרפיה מיועדת "להרעיל" את התאים הסרטנים ולפגוע ביכולת ההתרבות המוגברת. אולם, בו בזמן נהרסים גם תאים בריאים מעמוד השידרה עם יכולת מוגברת להתרבות, ממערכת העיכול, התוצאה היא נזקים בכבד, כליות, לב וריאות. לעיתים הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים.
2. טיפולים בהקרנה הורסים תאים סרטניים, אבל בו בזמן פוגעים בתאים, רקמות ואיברים בריאים.
טיפולים אלה מקטינים בהתחלה את הגידולים אך טיפול ממושך לא מבטיח הרס מוחלט של התאים הסרטנים. תוצאת לוואי של הטיפולים האלה היא הצטברות רעלים בגוף המחלישים את מערכת החיסונית. זיהומים הכי בנאלים עלולים להפוך לסיבוכים קשים עם תוצאות קטלניות.
הטיפולים הכימותרפים וההקרנות עלולים לגרום לשינויים גנטיים בתאים הסרטנים שהופכים אותם לעמידים לטיפולים.
3. ניתוחים של הגידולים עלולים לגרום לפיזור של התאים הסרטנים לאברים אחרים וכתוצאה להופעת גידולים במקומות נוספים. יש לצטט בהקשר זה את המדען המפורסם אלברט אינשטיין שעוד באמצע המאה הקודמת אמר: "זה טירוף לחזור על אותו ניסיון פעם אחרי פעם ולצפות לתוצאה אחרת".
לאחרונה פותחה בישראל שיטת טיפול חדשנית שמקרבת אותנו בצעד משמעותי לכיוון החלמה מוחלטת ללא עם תופעות לוואי מינימליות. השיטה פותחה בניסיונות בחיות מעבדה ובהמשך התקבל אישור לניסויים קליניים בבית חולים ביילינסון בפתח תקווה. השיטה פותחה באוניברסיטת תל-אביב על ידי פרופסור יונה קיסרי מבית הספר לרפואה ופרופסור ו יצחק קלזון מהמחלקה לפיזיקה ואסטרונומיה. הם פיתחו מחט ראדיואקטיבית באורך של 2.54 ס"מ (1Inch) ורוחב של סיכה (Pin). המחט מוחדרת באמצעות מזרק ישירות לתוך הגידול הסרטני והחומר הרדיואקטיבי פולט חלקיקי אלפא שהורסים את הגידול מבפנים.
בזמן שהורס הגידול משחרר אנטיגנים הגורמים למערכת חיסון נגד תאיים סרטנים.
הניסויים הראו שהתאים הסרטנים מושמדים בצורה מהימנה יותר, ובנוסף ברוב המיקרים הגוף מפתח חיסון נגד חזרה של הגידול. זאת בשונה מניתוח להסרה של הגידול שלאחריו במקרים לא מעטים הגידול חוזר.
ניתוח מסיר 80-90% מהגידול והכימותרפיה עוד כ-5-15% אומר פרופסור קיסרי. בדרך כלל נשארים מספר קטן של תאים גרורתיים בגוף והם הורגים כ-85% מהמטופלים. השיטה החדשה מצליחה להסיר ביתר יעילות את התאים הסרטנים ואין צורך בטיפולים נוספים עם כימותרפיה. השיטה גם פחות פולשנית, יותר יעילה וזולה. הניסויים בוצעו על הרבה סוגים של סרטן, כמו לבלב, שד, מעי הגס וגידולי מוח.
המחקר התפרסם 08/12/2011 ב-Medical News Today   וגם בעוד כתבי עת אקדמים רפואיים. מי יודע אולי מכאן יגיע עוד פרס נובל למדינת ישראל.
 
ב.טיפולים הנחשבים חלופים או משלימים
1. רפואה אורתטומולקולארית (Orthomolecular Medicine ) זה הגילוי של הכימאי המפורסם לינוס פאולינג, שהגדיר את הרפואה האורטומולקולרית: "שיטה לשמור על בריאות טובה, טיפול במחלות בכמויות שונות של חומרים הנמצאים באופן טבעי בגוף, כגון אינסולון לטיפול בסכרת, יוד בטיפול תת פעולת של בלוטת התריס...". הגדרה אחרת היא "סוג של טיפול חלופי במטרה למנוע ולטפל במחלות דרך שימוש במינונים ספציפיים של ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו וחומרים טבעים אחרים".
הרפואה האורטומולקולארית משמשת גם כרפואה משלימה לטיפולים קונבנציונליים המקלה על תופעות לווי של הטיפולים הכימותרפי והקרנות,על ידי שיפור של המערכת החיסונית.
הטיפול בויטמין C הוא אחד מהטיפולים של הרפואה האורטומולקולארית. במחקר שהתפרסם באוקטובר 2010 נמצא שכמויות גדולות של ויטמין C (חומצה אסקורבית), עוצרת ההתקררות בתוך מספר שעות, זיהום שפעת תוך יום עד יומיים, דלקת ויראלית בריאות תוך 2-3 ימים, והטיפול חזק נגד רעלים. בהזרקת לתוך הוריד נמצא שהטיפול הורס תאיים סרטניים מבלי לפגוע ברקמות בריאות.
הרבה אנשים בעולם תוהים מדוע הממסד הרפואי לא אימץ באופן נרחב את האפשרות לטיפול עם ויטמין C. יש שטוענים שהטיפול נראה יותר מדי פשוט לרופאים, ואחרים חוששים מסיכון בשימוש בכמויות גדולות של ויטמין C. הטיפול התחיל עוד בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת על ידי רופא בשם פרד קלמר. הוא השתמש בכמויות גדולות של ויטמין C ומצא שהטיפול יעיל מאד ובטוח במיוחד.
כיום המינון המקסימלי שנקבע כבטוח הוא 2,000 מיליגרם ליום. על פי הנתונים שנאספו על ידי American Association of Poison Control Center, שימוש בויטמין C לא גרם לאף מקרה מוות.
 
2. כורכום למניעת סרטן וכרפואה משלימה
ישנם מספר מחקרים שנערכו בנושא בארץ:
 
ג. ננוטכנולוגיה בתחום מדעי החיים
בחודש נובמבר 2011 התקיים בארץ כנס בנושא ננוטכנולוגיה והיישום שלה לתחום מדעי החיים. היה זה הכנס הצרפתי-ישראלי הראשון בנושא בו מדענים מצרפת ומישראל הציגו עבודות של ישומיים חשובים לעולם הרפואה. הננוטכנולוגיה נותנת לרפואה יכולת חדשה לאבחון וטיפול יעיל יותר וכנראה פחות יקר. אחת העבודות שהוצגו היתה של שלמה מרגל מאוניברסיטה בר-אילן. לפי ממצאי החוקר, שימוש בנאנו חלקיקים של תחמוצת ברזל יכולים לשמש לסימון  פלורסנטי וחומר נוגד להדמיית MRI לשם אבחון של סרטן המוח והמעי הגס ולצורך הטיפול.
חוקרים של המכון לחקר התרופות מבית הספר לרוקחות של אוניברסיטה העברית בירושלים השתמשו בנאנו-חלקיקים לצורך שיפור הקליטה של תרופה בשם דוקסאטקסאל (Docetaxel). התרופה מיועדת לטיפול בסרטן ריאות. השינויים שעברה התרופה מאפשרים להחליף את הטיפול בהזרקה לטיפול עם כדורים (בבליעה). הטיפול נמצא יעיל יותר ביחס לזריקות או תמיסות שאפשר לקחת בשתיה.
 

מה ידוע על מניעה?

רפואה מודרנית נותנת משקל רב לטיפול תרופתי במחלות. לחלק מהתרופות יש תופעות לוואי שגורמות לבעיות בריאותיות אחרות ולמרשם של עוד תרופות על מנת לטפל בתופעות הלוואי. התפתחות הטכנולוגית הגילוי הרפואית (צילומים, ממוגרמות, MRI, CT ועוד) לא הביאו עדיין למימוש החזון של מניעת מחלות, ולא להחלמה מוחלטת. לכן הבטי המניעה נשארים חשובים ורלוונטיים מתמיד.
ידוע שרוב המחלות הכרוניות (כגון סרטן, מחלות לב, סכרת והשמנת יתר יכולים להמנע בנקיטת שינויים פשוטים בהרגלי החיים. לגבי מניעת התרבות של תאים סרטניים, ממליצים להרעיב אותם דרך מניעת מזונות שהם צריכים על מנת להתרבות.
כדוגמה למזונות שצריכים להמנע מהם או לפחות לצרוך בתבונה, ניתן להזכיר:

 

מה ידוע על גילוי מוקדם?

לא מעט שומעים ברדיו טלוויזיה ובכל אמצעי המדיה על הזמנות ישירות לבדיקות ממוגרמה, בדיקות של המעי הגס ("קולונסקופיה"), פרוסטאטה ועוד על מנת להשיג גילוי מוקדם המחלה. הפירסום מלווה בסיסמה שהבדיקות "מצילות חיים", במיוחד בפרסומות של האגודה למלחמה בסרטן.
עוד לפני כ-15 שנים הזדמן לי לשוחח עם רופא אפידמולוג שחזר מכנס בינלאומי על סרטן. שאלה מרכזית שעלתה בכנס היתה - האם הגילוי מוקדם באמת מאריך חיים. ישנם סוגי סרטן שמתפתחים לאורך 20-30 שנה, מבלי שהחולה מודע לכך, וחיי בשלווה. במקרים מסויימים גילוי מוקדם הורס לו ולמשפחתו את החיים, הטיפולים פוגעים במערכת החיסונית ומסבים סבל רב. לעיתים הטיפולים אכן פותרים את הבעייה ולעיתים הם רק מאריכים את תוחלת החיים במספר שנים בלבד. 
כתבה בנושא התפרסמה ב-7/11/2011 ב-Newsmax health  תחת הכותרת, "משקל היתר שניתן לגילוי מוקדם של סרטן", והתפרסמה על ידי האגודה האמריקאי לסרטן. הם טוענים שמפריזים בחשיבות של גילוי מוקדם. חלק מהגידולים מתפתחים לאט מאד, במידה שאינם מהווים סכנת חיים.
חלק הם לא מאוד תוקפניים, כך שלא משנה אם התגלו מוקדם. הטיפולים כיום הרבה יותר טובים לאלה הנמצאים בשלב ביניים.
ממצאים אלה משנים את התפיסה הרווחת שזמן מציל חיים. במציאות זה תלוי בסוג הסרטן, הבדיקה שנעשתה, ומי נבדק ומתי. ד"ר לן ליכטנפלד מהאגודה האמריקאית לסרטן, שהיה במשך שנים חסיד של בדיקות לגילוי מוקדם, טוען עתה "שהם למדו שמגלים לעיתים סרטן שלא היה מתפתח וגורם נזק אף פעם".
עתה מומחים נלחמים למצוא את נקודת האיזון החדשה על מנת למנוע גילוי יתר מוקדם ולהסביר לאנשים שהבדיקות עצמן מסוכנות, ובו בעת שלא להפחיד את אלה שבאמת צריכים לקחת את הסיכון ולטפל במחלה.
הבעיה השנוייה במחלוקת זה של סרטן צוואר הרחם והמעי הגס – מקומות בהם ניתן לגלות גידולים טרום סרטניים שאפשר להסיר אותם בקלות. שאלות יותר קשות עלו לגבי סוגים אחרים של סרטן - האם גברים צריכים את בדיקת PSA (Prostate Serum Antigen), בדיקת דם לגילוי סרטן הערמונית , והאם נשים צריכות לעשות בדיקת ממוגרפיה החל מגיל 40 או החל מגיל 50.
 
ב-20 באוקטובר 2001 התפרסמו בירחון LANCET תוצאות של מחקר מקבוצת מחקר מדנמרק. על בסיס התוצאות המחקר סיכם עורך הירחון, ד"ר ריכרד הורטון, שנכון למועד הפירסום אין הוכחות מוצקות לכך שבדיקות ממוגרמה הן בעלות ערך קליני. 
מחקר אחר שנעשה בארצות הברית מצא שנשים בארצות הברית לא מקבלות הסברים על התועלת והסכנה של בדיקת הממוגרמה. נשים לא ערות לכך שישנם סוגים של סרטן השד שלא יתפתחו אף פעם. החוקרים מצאו שנשים כן יודעות שהן עלולות לקבל תוצאה חיובית או שלילית מוטעית. בסיכום החוקרים ממליצים להסביר את כל סיכוני הבדיקה ולתת לנשים להחליט.
 

סיכום

בגלל ההתפשטות מחלת הסרטן בארץ ובעולם, חוקרים את הנושא מכל ההיבטים שלו. כמו כל מחלה אחרת התוצאות הבטוחות ביותר הן בצד המניעה, וחלק זה בהישג יד של כל אחד מאיתנו. המניעה מבוססת על:
• תזונה – חשוב שתהיה תזונה מאוזנת ופונקציונאליות. זה עוזר  לחיזוק המערכת החיסונית של הגוף. רצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע על מנת לשנות את ההרגלי האכילה.
• שמירה על הסביבה - לא להשתמש בחומרים כימיים מסרטנים במשק הבית, להקטין צריכת השקיות הפלסטיק שמשחררים גזים מסרטנים בעת שריפת הזבל.
• זהירות מונעת בשימוש בטלפונים ניידים ואלחוטיים
• הפסקת עישון
• פעילות גופנית מונעת מחלות ומשפרת את המערכת החיסונית

 

הקושי המרכזי הוא בהבטים שלא תלויים בנו, כגון: