מומלץ לנשים לבצע בדיקה שנתית של השד החל מגיל 30, ולהחליט על הצורך בבדיקות משלימות על פי דרגת הסיכון.

מאת: דר' תניר אלוויס - כירורגית שד בכירה בית חולים משגב לדך ודר' אלכס פישר – מנהל מערך ההדמיה בית החולים משגב לדך

באוגוסט 2007 הגיעה ר.ח., מורה בת 52 ואם לארבעה, לבדיקת ממוגרפיה שגרתית במכון הממוגרפיה של קופת חולים מאוחדת בירושלים. גם הפעם כמו לפני שנתיים הגיעה לבדיקה בעקבות זימון שנשלח אליה מקופת חולים מאוחדת. היא הניחה שהבדיקה הנוכחית תהיה דומה לבדיקה שלפני שנתיים: צילום רנטגן של השדיים המתבצע באמצעות מכונה מיוחדת שלוחצת את השד בין שתי פלטות, לא נעים במיוחד, אבל גם ממש לא נורא. לזכרונה מדובר, בבדיקה שאורכה כ 15 דקות לכל היותר, ושלאחריה חזרה לביתה.

אלא שהפעם באופן יוצא דופן ביקשה ממנה הטכנאית לשוב לצורך השלמת צילומים נוספים שלאחריהם הרופאה נקראה לחדר הבדיקה. הרופאה בחנה את הצילומים שעל המסך בריכוז רב, פנתה לר. והסבירה כי בצילום שד ימין נראה ממצא קטן חשוד המצריך בירור נוסף. ר. נלקחה לחדר סמוך לצורך בדיקה על קולית (אולטרסאונד) של השדיים. בעקבות הממצאים בבדיקה העל קולית בישרה לה הרופאה שיש צורך לבצע ביופסיה. הביופסיה עצמה עברה בשלום – "פחות כואב מטיפול שיניים" כפי שציינה הרופאה בתחילת הבדיקה. כעבור שבוע, הגיעה ר. מלווה בבעלה לקבל את תוצאות הביופסיה. ר. נתבשרה שהממצא החשוד הוא גדול ממאיר.  ר. הפכה להיות חלק מהסטטיסטיקה של סרטן השד, היא אחת מ 8 נשים שאצלן מאובחן סרטן שד במהלך חייהן.

אפשר רק לנחש מה מרגישה אישה שמתבשרת כי חלתה בסרטן שד, אבל במקרה של ר. היה קל יותר לרופאה לבשר על האבחנה הודות ליתרונות הנובעים מהגילוי המוקדם. הרופאה הסבירה שבזכות הגילוי המוקדם של הגוש הקטן, תוכל ר. להסתפק בניתוח חלקי, ללא צורך בכריתת שד מלאה. ואכן בניתוח נכרת גוש בקוטר 1.5 ס"מ סך הכל, ובלוטות הלימפה שנבדקו בניתוח לא היו נגועות בגידול. להשלמת הטיפול נזקקה ר. לטיפול קרינתי (טיפול מקומי שאינו כרוך בתופעות לוואי כמו בחילות או נשירת שיער) ולטיפול תרופתי בכדור אנטי הורמונלי, שגם הוא נטול כמעט תופעות לוואי. רופאיה האונקולגים הסבירו כי עם הטיפול שקיבלה סיכוייה להבריא הם כ 95% ואין צורך בטיפול כימותרפי נלווה.

היום, שש שנים מהאבחון, מרגישה ר. שחייה ניתנו לה במתנה. "היתה לי דפיקה בדלת" היא אומרת, "ומאז שחליתי אני רק מעריכה את החיים יותר, ומברכת על האפשרות שהיתה לי לבצע בדיקה שגרתית שהביאה לאבחון מוקדם, ולהצלת חיי".

ר.ח. היא רק אחת מכ – 4000 נשים בישראל שמתבשרות בכל שנה שאובחן אצלן סרטן השד. זהו הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי, אבל החדשות הטובות הן שיותר ויותר נשים מאובחנות בשלבים המוקדמים ומחלימות מהמחלה. שיעור ההחלמה מסרטן שד עולה בזכות תכנית הסקירה הארצית המזמנת נשים לממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים החל מגיל 50, והודות לרגישות הבדיקות הללו לזהות סרטן בשלביו המוקדמים עוד בטרם היותו נמשש בבדיקה ידנית.

"יש חשיבות גדולה לאבחון של סרטן השד בשלביו המוקדמים", מסבירה דר' תניר אלוייס, כירורגית שד בכירה מביה"ח הדסה, המשמשת כיועצת במרכז השד של קופ"ח מאוחדת במשגב לדך. "ככל שהסרטן מאובחן בשלב מוקדם יותר סיכויי ההחלמה גדלים, והטיפולים הנלווים פחות קשים. הרבה פעמים כשהאבחנה מוקדמת, כלומר הגידול לא נמשש ונראה רק בממוגרפיה או בבדיקת על קול, ניתן להסתפק בכריתת שד חלקית בלבד ולהימנע מכריתת שד מלאה, כמו כן, בשלבי הסרטן המוקדמים נהוג רק לדגום את בלוטות הלימפה בבית השחי ואין צורך לכרות את כולן. יתרון משמעותי נוסף לאיבחון מוקדם הוא שבחלק גדול מן המקרים אין צורך בטיפול כימוטרפי.

אבחון מוקדם של סרטן השד מתבסס בעיקר על בדיקת ממוגרפיה שגרתית.  אך חשוב לזכור שכ 10% מן הגידולים בשד לא נראים בבדיקת ממוגרפיה, ולכן חשוב להקפיד לבצע גם בדיקה ידנית קלינית על ידי רופא בנוסף לממוגרפיה, לפחות פעם בשנה.

ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השדיים שמתבצע תוך לחיצה של השד בין שתי פלטות. כל שד מצולם בשני מנחים, אופקי ואנכי. בסה"כ מבוצעים 4 צילומים.

כאשר מתגלה ממצא חשוד בבדיקת הממוגרפיה, צריך לברר  את טיבו: האם הוא שפיר או ממאיר.לעיתים ניתן להמנע ביופסיה באמצעות המשך בירור עם בדיקה הדמיה נוספות, כמו בדיקת על קול של השד.

ביופסיה של ממצא חשוד נעשית בדרך כלל תחת בדיקת הדמיה – אולטרסאונד או ממוגרפיה. זו בדיקה זעיר-פולשנית, המבוצעת בהרדמה מקומית. בביופסיה נלקחת דגימה מן הממצא החשוד בעזרת מחט מיוחדת. הדגימה נשלחת לבדיקה מיקרוסקופית במעבדה, ורק הבדיקה המיקרוסקופית יכולה לקבוע אם מדובר בסרטן או בממצא שפיר.

"חשוב מאוד שנשים תהינה מודעות לשכיחות הגבוהה של סרטן השד בישראל, שהיא מן הגבוהות בעולם המערבי" מסבירה דר' אלוייס. "ביכולתנו לעשות מעט מאוד בכדי למנוע את התפתחות סרטן השד: מין, גיל וסיפור משפחתי הם גורמי הסיכון העיקריים ועליהם אין לנו שליטה. יחד עם זאת, מעורבות פעילה של נשים המתבטאת בהיענות לבדיקות השגרתיות יכולה להביא לעליה באבחון המוקדם ובשיעור הריפוי".

דר' אלוייס ממליצה לנשים להגיע לבדיקה שנתית של השד החל מהעשור הרביעי לחייהן (גיל 30) ולהחליט על הצורך בבדיקות הדמיה משלימות על פי דרגת הסיכון.

על פי המלצות סל הבריאות, מזמנת קופ"ח מאוחדת באופן פעיל  את כל הנשים המבוטחות בקופה לממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים החל מגיל 50. "נשים צריכות לדעת שממוגרפיה יכולה להציל את חייהן, פשוטו כמשמעו" מדגישה דר' אלוייס, "ואי אפשר להפריז בחשיבותה. חלון ההזדמנויות לאבחון מוקדם ולריפוי בסרטן השד הוא צר, והנשים נקראות לאמץ את ההזדמנות הזו, ולהתייצב לבדיקה השגרתית, הכוללת ממוגרפיה ובדיקת רופא ידנית".