איילת שקד: הבולדוזרית עם עיני השקד

מאת: איילת שקד, בת 36 , נשואה, אם לשניים (4,7) ומתגוררת בתל אביב.

לא מעט אנשים תמהים על ההחלטה שלי הן כאישה חילונית והן כאשת קריירה, ששנים רבות עבדה בהייטק, להיכנס לפוליטיקה, ועוד למפלגה המזוהה כמפלגה סקטוריאלית (לפחות עד כה). האמת שהחיבור לא היה לי ברור מלכתחילה. תמיד היה בי את הדרייב והרצון להשפיע ולשנות. מאז ומעולם נמשכתי לעשייה החברתית. אני זוכרת שבגיל 8, ראיתי בטלוויזיה עימות פוליטי בין פרס ובין שמיר וליבי נמשך ישר אחרי שמיר. אני חושבת שזו, אולי בדיעבד, הייתה נקודת הפתיחה שעיצבה את השקפותיי הפוליטיות. דווקא בביתי לא ספגתי אווירה פוליטית מובהקת . לעומת זאת, אני תמיד מצאתי את עצמי פעילה בוועדי כיתה, בתנועת הצופים כר"שגדית וכדומה.

למרות זאת, מצאתי את עצמי לומדת דווקא מדעי המחשב והנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. הגיון ומתמטיקה תמיד היו האזור הבטוח והמוכר שאליו נמשכתי באופן טבעי. עד היום אני חושבת שזו הייתה החלטה חכמה במיוחד- שאפשרה לי להיות אישה שעומדת על שתי רגליה ויכולה להיות עצמאית ובלתי תלויה, ועם זאת לא הייתי חוזרת על הלימודים הללו שוב בעד שום הון שבעולם j. כהמשך טבעי מצאתי את עצמיי עובדת במשרד הייטק, ועד לאחרונה שימשתי מנהלת שיווק בחברת הייטק.

כשבנימין נתניהו נבחר לכהן כיו"ר אופוזיציה בשנת 2006, הייתי בקרב המיעוט שהאמין בו מעל ללא כל ספק. ראיתי את השפעתו והצלחתו כשר אוצר וידעתי שהוא עוד יעלה לשלטון. מכיוון שרציתי לגוון ומכיוון שראיתי לנכון- הצעתי את עצמי לתפקיד מנהלת לשכתו. שם הכרתי לראשונה, או יותר נכון "ראיינתי לראשונה" את נפתלי בנט, לימים יו"ר המפלגה שלנו, "הבית היהודי".

בתקופה זו למדתי המון על העשייה הפרלמנטרית , ונחשפתי למידע רב, ואיתו התעורר הרצון לעשות משהו רציני יותר. העיסוק במחשבים כבר לא יכול היה להיות היחידי בפריים. לאחר שנה וחצי, עזבנו נפתלי ואני את משרד רוה"מ, וזמן מה לאחר מכן החלטנו להקים יחד את "ישראל שלי". תנועה ציונית באינטרנט, שמטרתה להפציץ ציונות, ערכים והסברה פרו ישראלית בתקשורת בארץ ובעולם. ל"ישראל שלי" כיום מעל 130 אלף חברים שעוסקים באופן יומיומי בהפצת תכנים פרו ישראליים וציוניים ברשת ( בעיקר בפייסבוק), ואני גאה בפרויקט הדגל הזה , שכה חשוב למדינת ישראל, שכן רבים הם האויבים מבית ומחוץ, ולצערי אין מספיק הסברה אוהדת למדינת ישראל.

ההגעה שלי לפוליטיקה ממש החלה ממפגש בין נפתלי, הרב רונצקי לביני. הרב רונצקי הוא האיש אשר צריך לקבל את כל הקרדיט על המהלך. הוא זה שדחף אותנו והסביר לנו את הצורך הגדול בהקמת מפלגה שתהווה גשר בין דתיים לחילונים. הוא מחולל התהליך... אז הלכנו על זה, בכל הכח.

אני גאה לומר שהגעתי למקום שני בפריימריז הפתוחים במפלגת "הבית היהודי". האשה הראשונה והיחידה מכל המפלגות שעקפה את השיריון, והגיעה למקום כה גבוה. מלבדי, יש עוד 2 נשים במפלגתי שנמצאות כרגע במקומות ריאליים בין 12 המקומות הראשונים. שולי מועלם ואורית סטרוק. אני אינני אישה הנוטה להגדיר את עצמה כפמיניסטית, אך אני מאמינה שבדרכי שלי אני משלבת אי אלו מהאידיאולוגיות הפמיניסטיות. אני מאמינה מאד בעשייה, ולשמחתי הצלחתי להגיע למקומות אליהם רציתי להגיע בכוחות עצמי, ללא עזרה וללא תחושת אפליה, שלצערי אמנם אופפת נשים רבות וטובות. יש המכנים אותי "בולדוזר". אני מניחה שזה בגלל שאני פחות נוטה לדבר אלא יותר לקום ולעשות. ככה אני מאמינה שצריך לעשות ברמה המדינית ( כמובן בהסתייגויות), וכך גם ברמה האישית או המגדרית. ועם זאת, צריך לעשות מה שצריך על מנת להקל על נשים ואנשים את הדרך להצלחה.

המעבר לפוליטיקה לא הכי קל לחיי משפחה, בעלי היקר קיבל על עצמו את תפקיד הנוכח הנפקד, בייחוד בתקופה המשוגעת הזו של טרום בחירות. אני מתחילה את הבקרים שלי ב 8 בבוקר וחוזרת כמעט כל יום קרוב לחצות. זה לא קל לילדים ולא לבעלי או לי, אבל אני משתדלת להקדיש להם כל יום כמה שעות אחה"צ ובבוקר , שהן מבחינתי שעות מקודשות בבחינת "יהרג ובל יעבור". הם עדיין קטנים ולא מבינים מה אמא עושה, ועדיין גמישים. זוהי , אגב, קונסטלציה של תא משפחתי מאד מודרני ומקסים בעיניי. אין הגדרת תפקידים, וכולם נרתמים לעשייה. אני רואה יותר ויותר נכונות של גברים להיות עזר בבית, וזה מעורר השראה בעיניי.

חשוב לי לומר לקהל הבוחרים הפוטנציאלי שלנו, שיש לנו מצע ענף ורצון להיות השליחים שלכם בכנסת הבאה. אנחנו מעוניינים להוות משקל ימני חזק לצד ראש הממשלה, על מנת להיות גורם מאזן מול החלטות שמאל. אנו מעוניינים לקדם את נושא השוויון בנטל ( מוזמנים להסתכל ביוטיוב על הסרטון החדש שהעלינו "יתנו יקבלו" המפרט את ההצעה לתוכנית), לפרק את הריכוזיות במשק ואת וועדי העובדים החזקים, להנגיש את המוסדות הדתיים לקהל הרחב על ידי הפיכת הממסד הרבני לציוני דתי , ולא כזה הנשלט על ידי חרדים, הגדלת תקציב מוסדות חינוכיים ועוד ועוד.

אכפת לנו ממכם בכל ליבנו אנו רוצים, ומאמינים, שאנחנו יכולים לכונן פה מדינה טובה יותר לאזרחיה, טובה יותר לכיסו של האזרח הפשוט, לביטחונו ולילדיו.