את הילד הראשון עושים כחלק מההליך הטבעי של הקמת משפחה. הילד השני אם הוא לא הפתעה, מגיע שוב באופן טבעי כדי שהראשון לא יהיה לבד. אבל מתי עושים את הילד השלישי ואם בכלל?? זה כבר סיפור בפני עצמו.

מאת יעל שי דקל

 

התבוננות קצרה בדו"ח  "משפחות ומשקי בית בישראל " - של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה לנו כי בשנת 2008 נולדו כ 156.9- אלף תינוקות. מספר הילדים הממוצע לאישה, בשנת 2008 היה 3.0 וכי גיל האם הממוצע בלידה הראשונה עמד על כ 27-  שנים. ניתן ללמוד מכך כי הקלישאה של שלושה ילדים כלב וחתול מתבררת כהרבה יותר מסתם קלישאה. מה שכן, כאשר אנו מתכוננים להוסיף חבר חדש למשפחה הנתונים שנכנסים למשוואה הם יותר ברמת המיקרו, ולכן לכל משפחה השיקולים שלה מתי לעשות את הילד השלישי אם בכלל.

אין חכם כבעל ניסיון

אומרים שהילד השלישי הוא חוויה. הפעם אנחנו כבר מגיעות מנוסות, לא כל בכי מקפיץ אותנו. אפילו יש בדיחה שאומרת, שבניגוד לילד הראשון שמקבל מה שהוא רוצה עוד לפני שהוא בוכה, בילד השלישי אם הוא צריך משהו כדאי שיקום וייקח!  אבל אם נתייחס רגע לדברים ברצינות, הרי שלסוגיית "כן או לא ילד שלישי" נכנסים לא מעט פקטורים מעבר לאם כדאי לעשות את הברית/ה בגני אירועים או באולם אירועים. כדי לבדוק את הדברים רציונאלית, כדאי להתייחס לשיקולי פרנסה, מימוש בקריירה, יכולות פיזית ובריאותית ועוד. אז בכל זאת איך מחליטים האם לצאת להרפתקה של ילד שלישי ובאיזה עיתוי כדאי?

שלוש בשש או פחות

איך שלא מסתכלים על זה, ילד שלישי עם כל האושר והציפייה - הוא עוד מעמסה על הבית ובמיוחד על ההורים. היתרון בלתקתק שלושה ילדים בצפיפות ברור. אתם עוד עמוק בתוך החיתולים ועוד לא זכיתם לראות את האור שבקצה המנהרה בדוגמת, לצאת לבלות בלי בייביסיטר או לישון מאוחר בשבת. הילדים גדלים יחד ומה שמעניין את הקטן יכול עוד להתאים גם לגדול. מאידך, מי שמשלמת פה בדרך כלל את המחיר זו האימא. אלא אם כן היא עובדת משרד החינוך, מעט מאוד מעסיקים יעריכו הריון שני תוך פחות משנתיים, שלא לדבר על שלישי. גם מבחינה כלכלית מדובר באתגר לא פשוט. אמנם אחרי הילד הראשון כל הציוד קיים ויש מעט השלמות. אך עדין זהו נטל לא מבוטל: בין אם בשל הצורך להסתפק במשכורת אחת, ובין אם זה בהכרח לשלם גם לגנים וגם למטפלת.

במישור הקיומי, כאשר יש שני גדולים קטנים ועוד תינוק, לא ישנים בלילות וגם צריך ביום למצוא אנרגיה להעסיק פעוטות...בקיצור - קל זה לא. מישור נוסף שלא לוקחים בחשבון בדרך כלל - הוא נושא הרכב. במושב האחורי נדרשים להצטופף עתה שני בוסטרים וכסא תינוק, והם נכנסים בקושי רב. שלא לדבר על כסא תינוק בוסטר וסל קל. מה שאומר שבואו של הילד השלישי יחייב אתכם לשדרג את הרכב, או שאחד ההורים ימצא את עצמו לתקופת מה דחוס בין שני כסאות בטיחות מאחור.

מרווחים קבועים של שלוש או ארבע שנים

שיטה זו מאפשרת לכל ילד את הזמן שלו לגדול מעט ולקבל את תשומת הלב ההורית המלאה. בילד השלישי את מוצאת את עצמך עם ילד אחד בבית ספר ושני בגן עירייה ואז כאשר את חוזרת לעבודה, המטפלת מקבלת את שניהם בבית וניתן לחסוך את הצהרונים. הקטן שבין השניים, שיהיה בערך בן שלוש כבר יכול להעסיק את עצמו לתקפות זמן שיאפשרו לך לטפל גם ברך הנולד, ואפילו להזמין או ללכת לחברים אחר הצהריים, מה שעוזר לימים להסתיים בצורה נעימה.

עד כאן נשמע אידילי, אבל גם כאן יש פוטנציאל לבעיות. בעיה מספר אחת היא הירידה המשמעותית באיכות החיים שלכם. שני ילדים גדולים שישנים כבר לילה ואתם חוזרים עכשיו אל התופת של לילות ללא שינה ומי יודע לכמה זמן. בעיה נוספת היא הקנאה. ילד בן 4 וילד בן 7 מבינים היטב מה זה עוד אח קטן ובמקרה הטוב יחנקו אותו מאהבה. מה שבטוח, הם לא יחסכו מכם לא את שהם צריכים ולא את שהם חושבים. בהפרשי הגילאים הללו תסמונת ילד הסנדביץ' הידועה מגיחה במלוא תפארתה. לפתע אותו ילדון חמודון, התינוק שלך עד לא מזמן, חש קושי רב ולך קשה עימו.

בן זקונים

אז יש במשפחה שני ילדים גדולים, והם כבר שניהם בבית ספר ועכשיו רגע לפני שהרכבת עוזבת את הרציף ועימה האפשרות לעלות לסיבוב אחרון נוסף, אופציית הילד השלישי עולה שוב אל שולחן הדיונים. טיעוני הקריירה והפרנסה כבר וודאי בשלב הזה לא רלוונטים. בגיל ארבעים, אנשים כבר בדרך כלל במקום כזה בחיים שהכל פתיר באופן כזה או אחר. אפילו מבחינת העצמאות שלכם לצאת ולבלות, אתם כבר לא ממש צריכים לדאוג, כי הגדולים יכולים לשמש כשמרטפים מצטיינים. יתרון נוסף הוא שכל נושא הקנאה בדרך כלל עובר יחסית בקלות. ילדים גדולים מבינים כי מקומם לא מאוים ואם יהיו תלונות, הם בדרך כלל תהיינה ענייניות וסביב הצרכים שלהם.

מאידך לגדל מתבגרים ותינוק היא התמודדות בפני עצמה. הלימודים, החברים, החוגים גוזלים הרבה מזמנם ובעוד שהם יכולים לסייע לא מעט, זה לא בהכרח מתאים להם. יש גם  לקחת בחשבון שלגדולים יש צרכים שתלויים בכם, כמו הכנת שיעורים או הסעות ושאר מיני תפקודים שיהיה קשה לתקתק עם תינוק על הידיים.

מבחינה התארגנות על ציוד, סביר להניח שכל מה שהיה לכם מהגדולים כבר מסרתם. ולכן - יש לקחת בחשבון את העלויות שכרוכות בתינוק חדש לאחר שנים ארוכות. תינוק בהפרשים גדולים זה ממש כמו לחוות שוב ילד ראשון, רק עם הידע והניסיון של אם לשלושה. את יכולה לבחור לפנק ואת יודעת בדיוק איך לטפל בזה ברגע שזה נהיה יותר מידי. השאלות שעולות על הפרק הן, האם יש לכם את הכוחות שצריך כדי לצלוח הרפתקה כזו? האם אתם מוכנים לוותר על הנוחות? מה ההשלכות של הריון ולידה ותינוק על חיי התא המשפחתי שכבר קיים בטווח הקצר והארוך?

שיקול נוסף שיש להביא בחשבון לקראת הבאת בן זקונים היא העובדה שיגדל לבד, עם שני אחים מחוץ לקן... בחלק מהמקרים – התשוקה לעוד ילד צריכה לקחת בחשבון הבאת עוד ילד מלבדו...כדי שלא יגדל לבד – ממש כמו בשיקולי הבאת הילד השני.

אפילוג-

כאשר אנחנו התבשרנו על ההריון שלישי של בן זקונים השתמשנו בסיסמאות השחוקות: "השלישי גדל לבד" וכו', אבל כבר אז היו שהעמידו אותי על טעותי ואמרו שהילד הראשון הוא מכת בכורות שמשלמים עליה תמיד. השני הוא הילד הכי נוח ומדהים בעולם והשלישי, השלישי הולך להיות הצעצוע של הבית והמכה הכי גדולה שלכם. אז אני לא יכולה להגדיר את היצור המופלא שלי כמכה אבל בהחלט אומר ולא אבוש שהוא סוג של צעצוע ומאוד מוצלח.