מאיתנו ההורים נדרשת תשומת לב לטיפוח הנפרדות בקרב אחים בגילאים סמוכים, ובין אחים בכלל. אם  נעניק לכל ילד את המקום המגיע לו לפי אופיו, טעמו האישי והשלב בו הוא נמצא בהתפתחות על פני חינוך "שווה בשווה", ניתן לכל אחד מילדנו להיות שלם עם מי שהוא, יחיד ומיוחד, למרות ובמקביל להיותו אח במשפחה.

מאת: בת-שיר סולמי, גננת ובעלת תואר ראשון בחינוך

 

 

זמן איכות פרטי איתנו

כל אחד מילדנו זכאי לזמן איכות פרטי איתנו, ללא כל קשר למיקומו במשפחה, מינו או גילו. אם ניזכר בזמן הרב שהיה לילד הבכור איתנו עד שנולד האח השני, נוכל להבין עד כמה כל ילד זקוק לזמן בו הוא היחיד שזוכה לתשומת ליבנו והקשבה שניתנת רק לו.  חשוב להבהיר, כי לא בהכרח מדובר ביום חופש מהעבודה ונסיעה לאטרקציה מטריפה. אם נמצאים בטיול משפחתי למשל, אפשר בהחלט לצאת לסיבוב רגלי פרטי, סיור פרטי או שייט קיאקים פרטי עם אחד האחים. ניתן גם לאפות עוגה יחד, לצפות בטלוויזיה, לקרוא ספר, או רק לרדת למכולת השכונתית לבד – רק הוא ואבא/אמא או שניהם.

 

זמן איכות פרטי עם חבר

כשאחד מהילדים מזמין חבר לביקור, זו הזמנה לטריטוריה הפרטית שלו. חשוב שנזכור זאת בזמן שאחים נוספים מעוניינים להשתלב במשחק המשותף של הילד עם החבר. יהיו רגעים שחשוב שנאפשר לילד להיות לבד עם החבר שלו, גם אם האחים האחרים היו רוצים להשתלב. על מנת להרגיש עצמאי ונפרד, כל ילד זקוק לזמן פרטי עם חבריו, ולזכות להטיל וטו על ההצטרפות של האחים. אם נאפשר זמנים פרטיים כאלו לכל אחד מהילדים, נגרום להם להבין שזה בסדר מצד אותו הילד לרצות לבלות בנפרד עם החבר. כדאי לדאוג לאחים האחרים לתעסוקות מזדמנות או יזומות בזמנים אלו.

 

חדרים נפרדים?!

אין חוק לגבי הפרדת הילדים לחדרים שונים, כאן המבט הוא על היחסים בין הילדים ומה יעשה להם טוב יותר - שהות משותפת או נפרדת. היתרון של חדרים נפרדים הוא היכולת לייצר סביבה פיסית נפרדת. לגבי בנים ובנות נפריד כמובן כשאחד מהאחים יגיע לשלב של התעניינות מינית בעצמו ובאחרים. יחד עם זאת, גם כשמדובר בבני אותו מין, חשוב שנהיה קשובים לצורך של כל אחד מהילדים בפרטיות, או התעניינות בגופו ובגופם של אחרים. גם לשהות בחדר משותף יש את היתרון החשוב של ללמוד לחיות יחד עם מישהו נוסף ולהתחשב בו ובצרכים שלו. אלו יכולות חברתית שיידרשו מילדנו כל חייהם בין אם בחדרי המגורים בסאמר סקול, בצבא או בסיטואציות אחרות.

 

נפרדות פסיכולוגית

על מנת להדגיש את ייחודו של כל אחד מילדנו, עלינו להתייחס לכל אחד מהם בנפרד גם באופן מנטאלי.

·         נעדיף לקרוא לכל אחד מהם בשמו ובתורו להתקלח במקום לקרוא "בואו להתקלח", לברך כל אחד מהם בברכת בוקר טוב, לפנות לכל אחד מהם באופן אישי כשאנו מעוניינים לשמוע חוויות שונות שכל אחד מהם עבר.

·         להתייחס לטעמו האישי של כל אחד מהם ולזכור כי מדובר באנשים נפרדים. אם הכנו ביצת עין לארוחת הערב ואחד מהילדים מתעקש לאכול משהו אחר נאפשר לו, מתוך הבנה כי טעמו שונה משל אחיו.

·         כך גם בבחירת הבגדים: אם הילדה הצעירה נמנעת מלבישת חצאיות שעברו אליה בירושה מאחותה הגדולה, נבין כי אינה רוצה לצאת מהבית כשהיא לבושה בחצאית ונאפשר לה ללבוש בגדים אחרים, גם אם ניאלץ להוציא הוצאה נוספת על בגדים חדשים.

 

לסיכום, אם ניטיב לתת לכל ילד את מה שהוא צריך בזמן שמתאים לו ובקצב שיעשה לו טוב, על פני לחנך "שווה בשווה", נגדל את ילדנו להבין כי כל אחד הוא יחיד ומיוחד בצרכיו, באישיותו ובאופיו.