מדוע אחים רבים לעתים קרובות כל-כך? האם נכון להתערב ביניהם, באילו דרכים ובאילו מקרים? האם ניתן למנוע חלק מהמריבות ומהן הדרכים לכך? ברגע שנזהה את מוקדי הבעיות האמיתיות ביניהם נוכל לפתור לפחות חלק מהמריבות ולתמוך בהם בהתמודדות עם הקשיים.

מאת: בת-שיר סולמי

 

אם גם את מוצאת עצמך מתבוננת בילדייך ומרגישה כי הם מסוגלים לריב כמעט על כל דבר,  את לא לבד. רבים וטובים מאיתנו מוצאים עצמם תמהים חסרי אונים אל מול המריבות הקטנות בין אחים. יש תקופות בהן נדמה כי הם יימצאו כל דבר, ואפילו הקטן ביותר, כדי להטיח את הקללות הנוראיות ביותר ששמעו והמכות החזקות ביותר שהם מסוגלים להכות זה את זה. מדוע אחים רבים לעתים קרובות כל-כך? האם נכון להתערב ביניהם, באילו דרכים ובאילו מקרים? האם ניתן למנוע חלק מהמריבות ומהן הדרכים לכך? ברגע שנזהה את מוקדי הבעיות האמיתיות ביניהם נוכל לפתור לפחות חלק מהמריבות ולתמוך בהם בהתמודדות עם הקשיים.

 

מדוע אחים רבים?

מריבות אצל ילדים הן תופעה מוכרת כעוד דרך לאינטראקציה חברתית עם ילדים אחרים. ילדים מתאמנים במגוון סיטואציות חברתיות במסגרות השונות בהן הם נמצאים, ולעתים מגיעים הביתה ומתאמנים בתפקידים חברתיים גם מול האחים שלהם. כך למשל ילדה שנמצאת בין בנות שתלטניות רבות וסופגת מהן גילויי התנהגות פוגעת, רבים הסיכויים שתנסה להתנהג כך מול אחותה בבית. נצא מתוך נקודת הנחה כי ילדים לומדים עם השנים לראות ולחקות ילדים אחרים, וכך הם לומדים התנהגויות חברתיות שונות.

 

למה קשה לנו כשהילדים שלנו רבים אחד עם השני?

קשה לנו מאד לשמוע את ילדנו רבים ביניהם ולהישאר אדישים. כהורים, קשה לנו לשמוע את ילדנו נפגע או נעלב מאדם אחר וכשמדובר בשניים או יותר מילדנו הקושי כפול ומכופל. אנו חשים את הקריעה בין הרצון להיות שם עבור כל אחד מהם ואת החרדה הגדולה מכך שלא בהכרח נדע מי "צודק".  חשוב שנבין כי קונפליקטים נגרמים כתוצאה מהתנגשות בין צרכים שונים, או רצונות שונים, או כתוצאה מהוצאת מתחים ותסכולים של אחד מהם על אחיו.  מתחים שאפשר לפרוק רק מול אדם מספיק קרוב שבנוכחותו אפשר להוציא את הכעסים.

לא תמיד רבים כי מישהו באמת "אשם" או "צודק".

 

מתי והאם נכון להתערב ביניהם?

רצוי לתת לילדים לפתור את הקונפליקטים שביניהם בעצמם. ברגע שנפסיק לקפוץ ולהגיב בכל פעם שנשמע אותם רבים, יקבלו הילדים את המסר כי מותר להם לריב אחד עם השני וכי אנו סומכים על הדרך שבה יעשו זאת. כך ילמדו בהדרגה לפתור את הבעיות שלהם ביניהם בצורה עצמאית ובוגרת מבלי לערב אותנו. ילדים שיקבלו את התחושה כי הם מסוגלים לפתור בעיות בעצמם יגדלו להיות מבוגרים שידעו להתמודד טוב יותר עם בעיות.

כן חשוב שנהיה עם האצבע על הדופק, שנאזין, שנהיה קשובים לאותם רגעים שבהם יירצו לשתף אותנו. כן נבחר להגיב במקרים שבהם יש חשש לאלימות פיסית או מילולית בויכוח, או במידה ויש עקרונות חינוכיים משמעותיים אותם ברצוננו להבהיר ולחדד מצידנו.

 

תגובה זהירה ושקולה מצדנו

לעתים קרובות נשמע את שני הצדדים וכהורים נרצה לתמוך בכל אחד מילדנו מתוך הזדהות איתו בצורך שלו. לכן כשאנו מתערבים בויכוח, נשמור תמיד על תגובה מאוזנת, הנותנת תחושה של אכפתיות והקשבה לכל אחד מהצדדים. עדיף לשקף את הדברים שנאמרו על-ידי כל אחד מהם, זאת אומרת, פשוט לחזור על הדברים באוזניהם. כדאי להימנע ממתן תשובות נחרצות המביעות תמיכה בולטת באחד הצדדים.

 

זיהוי מוקדי חיכוך והכנה מראש

 כדאי לנסות לאתר בין השורות את הגורם האמיתי למריבה ולנסות לטפל בו. למשל, אם זיהינו כי ביקור של חבר אצל אחד מהאחים, גורם למתיחות ביניהם ורצון של האח שמרגיש נטוש להשתלב עם אחיו וחברו, עלינו למצוא פתרון לאח הנטוש לזמן שבו מגיע חבר לאחיו.

אם ניערך בזמן ומראש נדאג ל"אח הנטוש" לפעילות כלשהי אחרת, נאפשר חופש פעולה לאח שאליו מגיע חבר ונענה על הצורך שלו בפרטיות ונפרדות וגם נחסוך מ"האח הנטוש" את חווית הנטישה מול האח וחברו. חלק מתפקידנו מהורים הוא להיות קשובים לתהליכים שעוברים על הילדים ולפעול בהתאם, אם בהפרדה לחדרים נפרדים כשצריך, בילוי זמן עם כל אחד מהם ותשומת לב למה שעובר עליהם וביניהם. אם נהפוך את ההתבוננות בהם לחלק משגרת יומנו, נוכל להיערך למשברים ואפילו למנוע חלק גדול מהם.
 

יחסי אחים – אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם

כשנולד אח קטן לילד אנו מצפים לראות את תגובותיו של האח הבכור, האם יש קנאה, התקפי כעס או תגובות אחרות. כדאי שנזכור כי קנאה בין אחים נמצאת שם ברקע לכל אורך הילדות ולעתים גם הלאה. עלינו לגלות רגישות ולשמור על איזון. לא ייתכן מצב שבו לילד אחד יש שלושה חוגים ולשני אין חוגים בכלל, למרות בקשותיו הנשנות. נפעל מיד להדפסת פנקסי שיקים על מנת לרשום גם אותו לחוג שביקש, כדי שלא ליצור אפליה. מנגד, יכול להיות מצב שילד אחד רשום למספר חוגים ואחיו לא, כי הוא מתנגד נחרצות ועדיין לא הגיע לגיל להתחייב לחוג. העניין הוא להיות קשוב לצרכים האישיים של כל אחד מהילדים, לא לערבב בין הצרכים שלהם ולא להקל ראש. פשוט להיות שם עבור כל אחד מהם.

 
המאמר בשיתוף אופסט קולור הדפסת פנקסי שיקים